|
|
עמוד:10
את האמון והאמונה . אל לנו לשכוח . ולו גם לשברירו של הרגע, מי היו המדריכים המקומיים : ניצולי שואה, אודים מוצלים מאש או מדרך נדודים עד סמרקנד הרחוקה, או במערכות הפרטיזנים הלוחמים והיערות להם מסתור . רצון עז הניע את השליחים לתת יד עוזרת ותומכת . אם כי היו גם תופעות אחרות, מעטות וחריגות : לעשות את החובה, לא מעבר לה . במשנה מרץ ליבו המדריכים כל ניצוץ שניצת . עדות לזה הפעילות האינטנסיבית בכפר הנוער . בפעילות זו היה קיים היזוןגומלין בין הנתינה מכל הלב והקבלה . ובאלה ראו המדריכים עידוד וכוח . כפר הנוער כפר הנוער קם במחנה 65 עלידי המשלחת שלעליית הנוער', ורוכזו בו כ 2,000 בנינוער וטובי האנשים מהאוניות פעילים, מדריכים ושליחים . אנשי אמנות, מוזיקה ותיאטרון, נחלצו ליצור הוויה חדשה, שסייעה לעודד את הקבוצה והיחיד בתוכה, ובמיוחד את אותן הקבוצות שאינן מטופלות, אשר הצריכו טיפוח מיוחד . היו בכפר הנוער יוזמות מגוונות . בעצם הוויתו שימש "הכפר" מופת גם לאיש הצעיר הבודד . ואם ליהודי בגולה היה עפר ארץישראל למראשותיו, הרי ניתן לומר ש"ארץ ישראל העובדת" היתה לצעירים אלה למראשותיהם . למדריכים לא היה רגע פנוי לנשום . אחריותם לילדים היתה כוללת, לרבות הבריאות . הקבוצות היו גדולות ומעורבותגילים, כי זו היתה "המשפחה" מאז שהתלקטו והיו לקבוצה . היה הקושי של חיי המחנה, אוניות באות ויוצאות, ובתור איהשקט הכללי צריך היה לקיים יציבות של חברה ו"סדריום" כפי שמתחייב ממסגרת "כפרהנוער" . המדריכים קיבלו תמיכה מוסרית ומעשית רצופה וצמודה ממשלחת "עליית הנוער" שניווטה את הפעילות ב"כפר" . ראוי לציין : החניכים מצאו במדריכים מקור לגילוי עצמם . לרבים היה המדריך מקור לחשיפת כוחות חבויים . יתרה מזו מקור לאהבה שכה היו זקוקים לה . המושבה יוזמה מיוחדת ואופיינית למחנות קפריסין היתה ב"מושבה" של "כפר הנוער" . על מנת להתגבר על המצוקה של חיים בישימון המחנה בצריףמגורים הלוהט בחומו הכבד של קיץ קפריסאי הקימו בני הנוער במוידיהם מחנה אוהלים במתכונת א"י של "הקמת ישוב" . היה זה שבוע רצוף בפעולות צופיות ומשחקיחברה . נערכו הרצאות מיוחדות המרעננות את החיים וכמובן גם שירה וריקודים . 10
|
|