|
עמוד:6
• 6 • אִמָּא מוֹשִׁיבָה אֶת לִימוֹר בְּכִסֵּא תִּינוֹקוֹת גָּבוֹהַּ וּמַאֲכִילָה אוֹתָהּדַּיְסַת שִׁירִים בְּכַפִּית אֶת הַשִּׁירִים הַנּוֹזְלִים עַל הַסַּנְטֵר הִיא אוֹסֶפֶת בִּזְרִיזוּת וְאוֹמֶרֶת : פֶּה גָּדוֹל ! כְּשֶׁאֲנִי אוֹמֶרֶת : גַּם אֲנִי רוֹצָה שִׁיר אִמָּא אוֹמֶרֶת : עֵינַיִם גְּדוֹלוֹת ! אִמָּא אוֹמֶרֶת : אַתְּ לֹא רוֹאָה שֶׁאֲנַחְנוּ יְשֵׁנִים עַכְשָׁו תֵּכֶף אֲנִי אָעִיר אֶת אַבָּא הוּא כְּבָר יַרְאֶה לָךְ מַזֶּשִׁיר
|