|
|
עמוד:13
[ 13 ] קוראיו . תפיסה זו בטעות יסודה ; על אף שאלתרמן ייעד את שיריו לעיתונות היומית ולא לספר שירה, אין לכך משקל רב בראי ההיסטוריה, כי הפואטיקה שלו חלחלה לשירה הישראלית . דוגמה מייצגת היא שירו "רחובות ושלטים", שפורסם ב- 1934 . 11 . 7 בטור "רגעים" ב הארץ . השיר מזכיר את מאפייני השירה הננופואטית, קרי הקצרה, של משוררים מאוחרים שהושפעו מאסטרטגיות של פרסום 1 בתרבות ההמונים, כדוד אבידן, חזי לסקלי, יהושע סימון ואחרים : א סַנְדְּלָר מְדֻפְּלָם מְקַבֵּל תִּקּוּנִים וְהַזְמָנוֹת גַּם . ב חַיָּט בָּקִי בִּדְרִישׁוֹת הָעוֹנָה בִּשְׁבִיל גְּבָרוֹת מִמַּדְרֵגָה רִאשׁוֹנָה . ג חֲנוּת מַכֹּלֶת עָבְרָה מִנֶּגֶד מְסִבַּת מַפֹּלֶת . ד פֹּה נִפְתַּח לְכַמָּה זְמַן בֵּית-חֲרֹשֶׁת לְלִפְתָּן . ה אֲדָמָה טוֹבָה לְתוֹצֶרֶת הַנַּקְנִיק מָאתַיִם לִירָה הַפִּיק . 1 ראו המאמר "ננופואטיקה : נרטיב של זיעור בשירה העכשווית" בהמשך הספר .
|
מקום לשירה
|