|
|
עמוד:12
[ 12 ] לראשית התפתחות הציונות המודרנית . מפאת היקפו של הנושא, לאחר תיאור היסטורי קצר, אתמקד כאן בשרטוט קווים כלליים בלבד של מאפייניה האסתטיים המובילים של הפופואטיקה . ראשית הפופואטיקה בשירה העברית ראשיתו של תהליך הפוסטמודרניזציה של השירה הישראלית הוא, בין השאר, בתהליך הפופולריזציה של השירה העברית . המבשר הגדול של השירה הפופואטית בעברית היה נתן אלתרמן . המפעל רב השנים של שירי "רגעים" ו"הטור השביעי", שהתפרסמו בעיתונות היומית, נתן במה ספרותית מרכזית ורבת תפוצה לתופעה הפופולרית . בשירי העת והעיתון אלתרמן ציטט ועיבד טקסטים פרסומיים והתייחס מפורשות לגיבורי התרבות הפופולרית, למשל כוכבי קולנוע ושחקני כדורגל . שירו "התחרות של כדורגל", שפורסם לראשונה ב"רגעים" ( עיתון הארץ , 1936 . 2 . 24 ) , היה ככל הנראה שיר הכדורגל השני שפורסם בעברית ( הראשון היה של אלכסנדר פן, "הרהורים", שהתפרסם בעיתון דבר ב- 1932 . 3 . 30 ) . אף ששפתו הייתה גבוהה, רוויית פאתוס ומליצית, היו בה רכיבים פופואטיים רבים : תקשורתיות, הומור פרודי, עגה ועוד . חשוב לציין ששירי העת והעיתון של אלתרמן עיצבו את המשורר לא רק כדמות קנונית, פוליטית, הצופֶה לבית ישראל, אלא אף כדמות קרנבלית — המשורר כלהטוטן של מילים, כקומיקאי וכבדרן . במבט על השירה הישראלית בת-זמננו, נדמה שרוח שירתו הנמוכה של אלתרמן, זו שאינה נחשבת קנונית ושהותקפה על ידי חבורת "לקראת", דווקא היא נוכחת בשירה העכשווית . העובדה ש חגיגת קיץ ( 1965 ) היה ספרו הקנוני האחרון מלמדת כי הוא חש, אולי באופן לא מודע, שכיוון ההתפתחות המוביל של השירה הישראלית יהיה לעבר הקרנבלי . וכך על אף שהקומיות ב חגיגת קיץ מלאכותית, היא עדיין הייתה חריגה ביחס לשירתו הרצינית . אלתרמן החזיק בדעה ששירי "רגעים" ו"הטור השביעי" משניים בחשיבותם לשירה הגבוהה שכתב, וכך סוברים גם חוקרי שירתו, ולמעשה זו הנורמה המקובלת בקרב
|
מקום לשירה
|