|
|
עמוד:8
[ 8 ] המושג זר לשיח הספרותי המקומי, בין השאר כיוון שקלוּת נתפסת כנמוכה וזולה ; כאילו דבר הניתן להשגה ללא מאמץ ניכר בהכרח הוא אינו חשוב, עמוק או משמעותי . היות ששירה קלה על פי רוב אינה מוערכת דיה במערכת הספרותית — באקדמיה, במערכת החינוך, בביקורת הספרות ובסדנאות לכתיבה יוצרת — השיח הספרותי מחמיץ חלק חשוב מאופני עיצוב השירה העברית העכשווית . למשל, לא לומדים על הומור בשירה בבתי הספר . יתרה מזאת, שירה קוראים בטקסי יום הזיכרון, אך אין לה זכר באירועים הצוהלים ביום העצמאות . במילים אחרות, התרבות הישראלית יצרה זיקה בין שירה לרצינות ועצבות וניתקה אותה מקלוּת ושמחה . ההתעלמות משירה קלה, העומדת בניגוד לעלייתה המטאורית ולדומיננטיות שלה בשדה השירה בעשורים האחרונים, הניעה אותי לכתוב מאמרים על תופעות ספרותיות מרכזיות ושקופות אלו ולנסח מדריך ספרותי תקופתי, ולוּחלקי בלבד . הדיון בפופואטיקה עובר כחוט השני בין רוב מאמרי הספר . הפופואטי הוא אמצעי מקורי ותיאורטי דרכו מוצעות פרשנויות לשירה בת-זמננו ; הוא מכשיר לניתוח תהליכים חוץ-טקסטואליים המעצבים את מעמדה הפוליטי, החברתי, הכלכלי והתרבותי של השירה ; וכלי לשרטוט זיקות בין המוטיב הפופולרי בשיר לבין הצורות הפופולריות שבהן הוא מוגש לעולם, כדוגמת פסטיבלי השירה שהתרבו מאז שנות ה- 90 של המאה הקודמת ואולי היוו בין השאר זרז לכתיבת שירה קלה . כאמור, זהו ספר על שירת המילניום הישראלית, אולם כללתי בו גם מאמר אחד העוסק בשירותיהם של וולט ויטמן ושל אלן גינזברג האמריקאים . המאמר מעניק הקשר היסטורי רחב, והכרחי לטעמי, לעידן החדש — הדת הקרובה ביותר ברוחה לתרבות הפופולרית . כמו כן כללתי סקירה על הספר בגלל טעות אנוש לענת זכריה שהוא, למיטב ידיעתי, ספר השירה הישראלי הראשון העוסק ישירות באַל-הוֹרוּת — תופעה מובהקת של התקופה . האל-הורות יוצרת מהלך דיאלקטי מרתק עם צמיחתה של תופעת החמידות בשירה הפופואטית, אשר המאפיין המרכזי שלה הוא התיילדות . הספר בנוי כתנועה בין מאמרים העוסקים במושג רחב לבין סקירות
|
מקום לשירה
|