על מנהיגות, מנהיגים, מציאות היסטורית ומה שביניהם

עמוד:7

על מנהיגות, מנהיגים, מציאות היסטורית ומה שביניהם | אהוד ברק 7 בהתמיינות של אנשים לתפקידי מנהיגות, לבטח במנהיגות ברמה הלאומית . אבל ברור גם מהתבוננות אמפירית, שיש תרומה עצומה להכשרה שיטתית ונכונה של מנהיגות בכל הרמות . וההיסטוריה מלאה דוגמאות לכך, הן מתחום היחידים שצמחו לגדולה, כמו פיליפוס, מלך מוקדון שחיפש חונך לאלכסנדר הצעיר והביא את אריסטו כמורה, והן מתחום הקולקטיב כמו 'סנדהרסט' ו'איטון' בבריטניה, או ׳אקול נורמל סופרייר׳ בצרפת, ששימשו בתי ספר לעיצוב מנהיגים לאורך דורות . היסטוריונים ואנשי מעשה התלבטו שוב ושוב, בלי להגיע לתשובה מוחלטת, בשאלה מהו הכוח המניע היסודי בהיסטוריה : המנהיג ? המונהגים ? או שמא הסיטואציה ? עמדתי באשר ל"משולש" הזה, בעיקר במשברים ובעת חירום, היא שבראשית הייתה הסיטואציה, המצב המשברי שנוצר, עם או בלי קשר לזהות ההנהגה . הנסיבות הן שיוצרות את האיומים, את האילוצים ואת ההזדמנויות, ובעקבותיהן את הצורך במנהיגות לעת חירום . רק אז עולה למבחן השאלה אם ישנה מנהיגות המסוגלת להתמודד עם מצבי משבר, קרי לקרוא את המציאות בפיכחון מוחלט ולהבין לעומק את דקויותיה – מערכת הערכים, הנפש הקולקטיבית, המאוויים הכמוסים, התרבות, היכולות של עמך, ולא פחות חשוב – של היריבים . מנהיגות במצבי משבר מצבי משבר מאופיינים ברמת אי-ודאות גבוהה ובקצב שינויים מהיר . נוסף על כך, נדרש ניהול סיכונים תוך עבודה עם מידע חלקי מאוד . טבעה של המציאות הוא שמצד אחד, בשלב הראשוני של משברים אסטרטגיים, יש קושי לזהות ולעכל את חומרתם, ומצד שני אפשרויות הפעולה רבות ועדיין פתוחות . ערפל אי-הוודאות מוביל להיסוס ולעיתים אף גורם לשיתוק אצל המנהיגים ומונע מהם מלפעול . או אז, כאשר מלוא חומרתו של המשבר מתבררת, רוב אפשרויות הפעולה כבר הוחמצו או נסגרו, והסיכונים באופציות שנותרו – גדלו במידה רבה . מערכות שנקלעות למשבר כזה נוטות "לאבד את שיווי המשקל", כפי שאנחנו קוראים לזה בשיח הצבאי . זה מה שבמאי 1940 הוביל לקריסת צרפת תוך מספר שבועות, וביוני ,1967 מצבי משבר מאופיינים ברמת אי-ודאות גבוהה ובקצב שינויים מהיר . נוסף על כך, נדרש ניהול סיכונים תוך עבודה עם מידע חלקי מאוד

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא