|
|
עמוד:14
14 | מדוד לגוליית בטלוויזיה בביתה וראתה את העשן העולה מבניינים בעזה בעקבות הפצצת צה"ל, והדבר זעזע אותה עד עמקי נשמתה . בהמשך שאלה : "כיצד זה יתרום לפתרון השלום, וכי איך נמצא תשובה כאשר יש מיליון אנשים שסגורים במקום מסוים ומופצצים . זה מקובל ? זה מעֵבר לזכויות אדם, צריך לשבת לשולחן . כמה עוד ייהרגו ? באתי להגשים את זכותי לחופש הביטוי ולמחות על פתרון של קונפליקט שלא יעבוד" . לאחר מכן התראיינה לנוקס גם לסקיי ניוז, והביעה את זעמה על הפתרון הצבאי האגרסיבי שאימצה ישראל . מדבריה של לנוקס משתמע כי לתקיפה שביצעה ישראל אין סיבות או רקע, וכי החמאס הוא ארגון לגיטימי, שאפשר "לשבת" ולדבר איתו ולהגיע לפשרה, כמו עם כל הארגונים האחרים שהיא מכירה, וכי נקיטת אלימות אינה פתרון לקונפליקט . כאשר צפיתי אז במה שכתבו ושידרו כלי התקשורת בבריטניה באותה עת, הבנתי בדיוק מה הביא אותה לומר דברים אלה ולהביע סימפתיה כזו ברגשות עמוקים כל כך לארגון טרור . כלי התקשורת הבריטיים כמעט לא דיווחו על הסיבות לקונפליקט ועל שורשיו, גם לא על תקיפת אזרחי ישראל ברקטות . הם נמנעו מלהעביר מידע ונתונים שלבטח היו מרחיבים את נקודת המבט שלה ביחס לרקע לשימוש בכוח של ישראל, לעובדה שהחמאס שיגר רקטות לישראל ולכן ישראל פעלה, לכך שישראל כבר ניסתה "לשבת" עם הארגון שמאמין באידיאולוגיה ג'יהאדיסטית שאינה דוגלת בשלום ומחויבת להרס ישראל . זוהי כמובן רק דוגמה אחת אשר ממחישה כיצד דפוסי הסיקור של כלי התקשורת מעצבים את החשיבה של הציבור בנוגע לקונפליקט ולאופן המסגור של האירועים המתרחשים במהלכו . בה בעת שאלתי את עצמי מה גרם לזמרת המפורסמת להתפנות מכל עיסוקיה, לטרוח להזמין כתבים ולכנס מסיבת עיתונאים כדי לדבר על קונפליקט שרחוק ממנה אלפי קילומטרים, הרי בטלוויזיה רואים כתבות על קונפליקטים דומים בעולם באופן תדיר ? המראות שראתה לנוקס מההפצצות בעזה במסכי הטלוויזיה לבטח לא היו הראשונות מהקונפליקט הישראלי-פלסטיני שהיא צפתה בהן, כך שכבר הייתה לה הזדמנות קודמת ליצור במוחה את התדמית של התוקפן היהודי מול הקורבן הפלסטיני, וזו ודאי סייעה לבנות את הכעס שנצבר בה מזה זמן . שידורי הטלוויזיה שבהם צפתה לנוקס שודרו בשידור ישיר ובשידורים חוזרים, ברציפות, תוך ניסיון מקסימלי להפעיל את הרגש של הצופים באמצעות שימוש בתמונות של הרס, של ילדים ואזרחים הרוגים ושל פצועים המובלים לבתי החולים . כל המרכיבים הללו סיפקו לה כנראה גם הזדמנות להמחיש לאוהדיה את מחויבותה לזכויות אדם ולאמפתיה לקורבן האולטימטיבי של העולם — הפלסטינים . זהו
|
|