|
|
עמוד:12
21׀ הורָיָה דמוקרטית 3 ) בשיח של הסופר והמחנך לב טולסטוי, ברוסיה המתעוררת מן הפיאודליזם של אמצע המאה ה- ,19 עם בני האיכרים שלמדו בבתי הספר שהקים, שעל דלתותיהם נכתב בשלט : "היכנס וצא בְחֵירות" . עם חילופי המאות ה- 19 וה- 20 השתנה המוקד של התנועה לחינוכה של החברה הדמוקרטית, משום שהדמוקרטיה הפכה מחזון למציאות פוליטית אוניברסלית . נוצרה דמוקרטיזציה של החברה . כאמור, מתחילת דרכה היו עקרונותיה של התפיסה החינוכית הדמוקרטית עקרונות הדמוקרטיה : חירות היחיד, והאופן שבו היא משוחחת עם השוויון והאחווה, שהם בסיסיה של הקהילה הדמוקרטית . עקרונות הדמוקרטיה הפכו למציאות פוליטית אוניברסלית החל מן המהפכה הצרפתית, שיַּחד עם המהפכה האמריקנית הפכה את החזון הדמוקרטי למציאות, וחרתה את העקרונות הללו על דִגלה . לאסוול וקפלן ( אייזנשטדט, 1956 ) מגדירים דמוקרטיה בהתייחס לשלושה מאפיינים, המתקשרים לסיסמה המכוננת הזו, והם ממהויות תפיסת החינוך הדמוקרטי עוד מראשית דרכו : 1 ) חירות — המוגדרת על יסוד של אחריות . האחריות לעשייה מוטלת על היחיד העושה . האני הוא העושה, והוא השופט אם מעשיו תואמים את האחריות . האחריות לא הוטלה בדרך של כפייה, אלא נעשתה חלק מהשקפת האני, והסמכות, שבאה בעקבות האחריות, נקבעת על סמך בחירה מרצון . החינוך הדמוקרטי ביטא את העיקרון הזה בשיחותיו של סוקרטס, שמטרתן הייתה להביא את בן-שיחו לדעת את עצמו ואת העולם כשהוא חופשי מהדעות הקדומות שנכפו עליו . 2 ) זכויות אדם היוצרות אחווה ומשפט — ההכרעות של בעלי הסמכות נבחנות בהתייחס לתנאים הנובעים מזכויות טבעיות, שהכול חייבים לקיימם .
|
|