|
|
עמוד:7
תודות ספר זה, המבוסס על מחקר דוקטורט שביצעתי במחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת בר-אילן בין 2019 ל- 2024 , לא היה יוצא אל הפועל ללא הנחייתו הנפלאה של פרופ׳ אבי שגיא, וללא הסביבה התומכת שהעניקו לי משפחתי וחבריי . פרופ׳ שגיא האמין ברעיון המחקר שלי למן הרגע הראשון, כשהצגתי אותו לפניו באופן הגולמי ביותר . תמיכתו לאורך הדרך, ורוחב היריעה הנדיר של ידיעותיו הן בתחום הפילוסופיה של ניטשה והן בנבכי היהדות, היו עבורי נכס שלא יסולא בפז . פרופ׳ שגיא ידע מתי לבקר, מתי לשבח ולאן להפנות — בלי לפגוע בחופש המחשבתי והיצירתי שלי . נוסף על כך, הנחייתו החדה הייתה מלווה בטוב-לב ובעידוד, שעזרו לי ברגעים המאתגרים ביותר במסע . על כל זאת, ועל החוויה האינטלקטואלית המכוננת שעברתי בהנחייתו, אני מודה לו מקרב לב . במקביל, לאורך חמש שנות המסע — החל מההבזק הראשוני של הרעיון שבעירתו לא הרפתה ממני, דרך מהמורות הכתיבה, וכלה בפרסום — זכיתי במשפחה שעזרה לי לצלוח את האתגר יחד עם עבודה במשרה מלאה, התפרצות מגפת הקורונה, וטיפול בשתי ילדות קטנות ומקסימות . תודתי הנצחית נתונה על כך לבת זוגתי שירה, שפרגנה ועזרה כדי שאתפנה למחקר, וידעה להכיל את המשברים ורגעי החסד כאחד . תודה מיוחדת שמורה לבנותיי, אלונה בת ה- 8 ואליענה בת ה- 4 , שהתאזרו בסבלנות כל פעם שהייתי ספונה בפינת עבודתי, שהתמלאו גאווה כשהבינו שאמא כותבת ספר, ושרק בזכות ההורות להן נפתחו בפניי מחדש מחוזות הדמיון של הילדות, ההכרחיים ליצירה מקורית . בנוסף, ליוו אותי כמה חברים קרובים מעבודתי כעיתונאית בסוכנות החדשות רויטרס, שסיפקה כר פורה לרעיונות שפיתחתי בספר זה . נוכחותם עזרה לי בהפגת בדידות המחקר והזכירה לי מתי לקחת אוויר .
|
|