|
|
עמוד:11
תמצית 11 חברה שבה נמוך אי-השוויון החברתי-כלכלי, מאופיינת ברמת אמון גבוהה יותר במוסדות השלטוניים, פועֹלת מתוך עֹצמה להפחית את השסעֹים הקיימים בה, ובתוך כך מאפשרת לפרטים וקבוצות נגישות גדולה יותר לשדה הציבורי והפוליטי . מהלכים מעֹרכתיים ברוח זו יובילו בהכרח להחלשת המצב כיום, שבו פרטים וקבוצות השבויים סקטוריאלית נשלטים באמצעֹות כוחות הפועֹלים לשמר את מעֹמדם הנחות, וזאת במטרה לחזק את התלות הפוליטית בהם . מוביליות כלכלית חברתית תוביל למוביליות ציבורית ופוליטית, תחליש את המעֹרכת הסקטוריאלית ותחזק את הדמוקרטיה הישראלית . תחומי הממשל המשפיעֹים ביותר עֹל המוביליות הכלכלית הם מבנה השלטון המקומי, תכנון תשתיות, חינוך והשכלה גבוהה ובריאות . פעֹולה מסונכרנת בתחומים אלה תביא לצמיחה כלכלית מכלילה – כזו המשיגה צמיחה כלכלית יציבה לאורך זמן, מתפזרת באופן הוגן יותר בין קבוצות ופרטים בחברה ומקטינה את הקיטוב החברתי המאיים לפגועֹ קשות בחוסנה של החברה הישראלית . בהמשך יוצג בחיבור זה הרקעֹ ההיסטורי לסוגיית אי-השוויון הכלכלי בישראל, כמו גם פירוט הגורמים לאי-השוויון והמלצות מעֹרכתיות בכל אחד מהתחומים הנידונים . עֹיקרי ההמלצות מובאים להלן . אזוריות ■ הבנָיָה מחודשת של רובדי הממשל בישראל והקמת רובד שלטוני אזורי חדש . חלוקת סמכויות בין שלושת רובדי השלטון החדשים : השלטוני ממשלתי, השלטוני אזורי והשלטוני המקומי . ■ הקמת גוף דמוקרטי לראשות כל אזור, וקידום תהליכי משילות משולבת לקידום הסכמות בין מוסדות שלטון וגופים אזרחיים . ■ קידום שיתופי פעֹולה וולונטריים בין רשויות מקומיות בתוך כל אזור, וללא איחוד רשויות כפוי .
|
המכון למחשבה ישראלית
|