פתח דבר

עמוד:13

פתח דבר 13 והציונית, בחר בחינוך, בצבא, בפוליטיקה ובהתנחלות כאמצעים להגשים את יעדיו, נאמן למצוות רבניו מהציונות הדתית . בשונה ממנו, לאיתמר בן גביר אין רב, אין משיח ואין אלוהים . במובנים רבים, מזכירה דמותו את זו של פורע החוק מהמאה ה - ,18 יעקב פראנק . אפשר שהתרעתו של גרשם שלום מפני המעבר "ממשיחיות לניהיליזם" הטרימה את המהלך שנמתח מפורת לבן גביר . חומר התבערה המשיחי - פוליטי, שהוכן בידי פורת, עלול להתלקח בידי בן גביר ולהפוך בהיגיון פנימי לניהיליזם . פראנק עשה דברים מחרידים מתוך הבנה כי רק מתוך שבירת החוקים והנורמות תבוא מלכות השמים . מזרם דתי רדיקלי השואף לתיקון ומאופיין בגוון משיחי, הפכה השבתאות לפראנקיזם ניהיליסטי המנפץ את הסדר התאולוגי, כזה שאיננו חב דין וחשבון לכל מסורת דתית, סדר דברים פוליטי או אידאולוגיה . ניהיליזם תאולוגי זה סבר כי יש למלא "את הטומאה כוח הקדושה עד שתתפקע מבפנים" . משהוברר כי בעקבות הפער שנפער בין העולם החיצוני למציאות הפנימית יש להרוס את המציאות האובייקטיבית, הפכה המשיחיות לניהיליזם . "הסינדרום הפראנקיסטי" התאפיין בניהיליזם וברצון לעוצמה . פני - יאנוס שלו היו הרס החוק וקידוש החורבן מכאן, ושיר הלל לעריצות ולצבאיוּת מכאן . הטיפוס החדש של היהודי בחזון הפראנקיסטי אינו יותר הלמדן והדרשן, אלא הבריון נושא החרב . תחיית ישראל לא תתרחש בין כותלי בית המדרש, אלא בשדה המלחמה . "על חרבך תחיה – אפילו תחיית המתים תהיה על פי חרב, ומן הראוי היה כי אף הנשים תשאנה חרבות" . אפשר שפסוקו של השטן כיוון לרעייתו של בן גביר, הנושאת עמה זוג אקדחים . ככל שהרעיון רדיקלי יותר, מימושו הפוליטי יהיה כרוך בשבירת הסדר הקיים ובהפעלת אלימות . האלימות מופעלת בכל "יום ירושלים" . נקישות נעלי הבריונים, שצרו על סמטאות העיר העתיקה ב"יום ירושלים" האחרון, הזכירו את קול צעדי פלוגות האֶס - אַה ואת שנות ה - 20 וה - 30 של המאה הקודמת בגרמניה . כמו אז, שעה שהקלגסים לובשי החולצות החומות עטו באלימות על כל חנות מזדמנת של

המכון למחשבה ישראלית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר