|
|
עמוד:12
12 האם עוד ישראלים אנחנו ? מחסיה העליון ויהודה לימאי . הקשבתי פעור פה לחלומם המשיחי - אפוקליפטי . בתוך זמן קצר החלו לדמיין אותי בציוריהם על הקיר כמשיח בן דוד, שליח העומד לגאול את עם ישראל . התזמון של 1984 רמז שאולי מתרקם מולי עוד חלום מסויט של ג'ורג' אורוול . אין כל ספק שאילו היו מצליחים לבצע את זממם ולפוצץ אפילו חלק ממסגדי הר הבית, הייתה מתלקחת במזרח התיכון מלחמת גוג ומגוג . לבסוף נפטרו ללא עונש בשל "מצבם הנפשי" . פחות מ - 40 שנה לאחר מכן ביקש עבריין מורשע נוסף, השר "לביטחון לאומי", לשנות את הסטטוס - קוו בהר הבית, ובכך להבעיר שם תבערה עולמית . תוכניות אלו בהר הבית, הלבנת עשרות מאחזים בלתי חוקיים ביהודה ושומרון, והעברת המִנהל האזרחי בשטחים הכבושים לידיו של מנהיג משיחי מ"הציונות הדתית", הם עדות כי עקבותיו של המשיח ( "עקבתא דמשיחא" ) הנשמעים עתה ברמה אינם חלומות באספמיה, רחוקים להיות רק הדי פולמוס לשם שמים במגדל שן אקדמי או בהיכלות של ישיבות, אלא הם צעדים פוליטיים ממשיים, המבקשים לקרב קץ משיחין . צעדיו של המשיח נשמעו לראשונה לאחר מלחמת ששת הימים . בשונה מההופעות המשיחיות הקודמות במהלך ההיסטוריה היהודית, מבר כוכבא ועד השבתאות, הפעם היה כרוך האקט המשיחי בחבלי ארץ, במה שניתן לכנות "משיחיות כנענית", משיחיות שאותה הנהיגה תנועת האוונגרד המהפכנית, "גוש אמונים" . בראשה הומלך חנן פורת, תלמיד ישיבה לשעבר מכפר הראה וישיבת כרם ביבנה, חלוץ, סמכותי וכריזמטי, צבר דתי וקיבוצניק אשכנזי . בדימויו העצמי היה ממשיך דרכם של ברל וגורדון, ספרא וסיפא, צנחן ששכנע את אשכול להקים בכפר עציון את ההתנחלות הראשונה בשטחים . פורת ראה ביישוב שבין בית לחם לירושלים נקודת מעבר הכרחית, המובילה לתחנה המשיחית האחרונה : "דרכה אפשר שעוד יישמע שיר המהלך הגדול בו מוביל ריבון העולמים את כולנו בדרך העולה הביתה : עם ישראל כולו לארץ - ישראל כולה ובמוקדה ירושלים שלנו – מקדש מלך עיר מלוכה" . פורת, הנאמן להשקפתו התאולוגית, המשיחית
|
המכון למחשבה ישראלית
|