פרק ראשון | קווי השבר הישראליים

עמוד:9

פרק ראשון | קווי השבר הישראליים 9 שבוצע במדינת ישראל ב- ,1951 שהביא לחלוקתה לסוגי יישובים, וקיבע בכך את מיקומם של היישובים החדשים באופן שהנציח את הפערים האתניים המעמדיים . החלוקה שהביאה לחפיפה בין זהות אתנית, לאומית או דתית, למדרג הסוציו-אקונומי של הרשויות המקומיות, הפכה שסעים דמוגרפיים-גאוגרפיים לשסעים כלכליים, טיפחה את תחושת האי-צדק ההיסטורית, הפכה את הגבולות המוניציפליים לחזיתות של יריבות בין הקהילות השונות, וטרפדה כל סיכוי לאיגום משאבים או לפעולה אזורית משותפת שהיו מביאים בתוך כך לתחושת שותפות גורל ביניהן . החלוקה המוניציפלית ליחידות מנהליות שונות בעלות ממדים שונים – מועצות אזוריות כפריות החולשות על שטחים נרחבים אל מול מועצות מקומיות ועיריות בעלות שטחים מוגבלים – יצרה נתק כלכלי ומנהלי בין העיר לכפר, ולמעשה הכפיפה את העיר לכפר . הרצף המנהלי, הכלכלי והתרבותי בין העיר לכפר חיוני לא רק למען איגום משאבים ויצירת חברה הרמונית ומטיבה, אלא גם למען כינון העקרון המרחבי לפיו העיר, ותהליך העיור בכללותו, חשובים למען המשך הצמיחה וההתפתחות של כל חברה . מרבית הפעילות הכלכלית – הפיננסית, התעשייתית ומגזר השירותים רובו ככולו – מתבצעת בעיר, ומרבית הצמיחה הכלכלית מתחוללת בעיר . ההכפפה של ערי הפריפריה למרחב הכפרי, שהייתה גם תוצר לוואי של היוקרה החברתית של ההתיישבות העובדת לעומת הנחיתות החברתית של ערי הפריפריה, יצרה חוסר איזון בין ערי המרכז שגדלו והתעצמו אל מול ערי הפריפריה שנותרו חלשות . רתימת הכפר לעיר, באזורים שבמרכזן ערי מחוז, יש בכוחה לחזק ערים אלה ולהביא לשיווי משקל כלכלי וחברתי בין הערים השונות ברחבי הארץ . 2 גם מגמות חיצוניות הביאו להחרפת המשבר . אומנם בשני העשורים האחרונים צמצמו תהליכי הגלובליזציה את אי-השוויון בין המדינות, אך הרחיבו את אי- השוויון בתוכן, באופן משמעותי . לרוב, בכל מדינה, יש עיר אחת גדולה שהפכה לעיר גלובלית המחוברת למגמות המכריעות של העולם המערבי, תוך שהיא מרכזת 2 Itai Beeri and Magnússon, Magnús Árni Skjöld ( 2019 ) . Governance Relations in Small Nations : Competition vs . Cooperation and the Triple Role of Big Cities . Lex – Localis - Journal of Local Self - Government, 17 ( 2 ) , 265 - 228 .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא