|
|
עמוד:8
8 האזוריות החדשה של ישראל | מקיטוב ללכידות בפועל את ההבדלים התרבותיים, הלאומיים והדתיים בין הישראלים, ולא מאפשר שיתופי פעולה משמעותיים מתוך נקודת מבט רחבה מדינתית . כתוצאה מכך, החלוקה התרבותית אזורית של הרשויות המוניציפליות מעמיקה את פוליטיקת הזהויות ומעודדת, מאז ועד ימינו, מחלוקות מקומיות על מקורות הכנסה ותקציבים בין רשויות שכנות : קיבוצניקים ממועצה אזורית עמק המעיינות ותושבי בית שאן נאבקים על מקורות האסי ; ערד ודימונה נאבקות במועצה אזורית תמר על חלוקת הכנסות של מפעלי ים המלח ; תושבי קריית שמונה נאבקים במועצה אזורית גליל עליון על הרחבת גבולות העיר לטובת בניית שכונה חדשה, ועוד כהנה וכהנה דוגמאות רבות . התמונה העולה היא של מבני שלטון ופרקטיקות שלטוניות המאגדות קהילות עם זיהוי תרבותי מובהק . בעקבות זאת, מתגברים המאבקים הכלכליים והפוליטיים בין הקהילות הרב- גוניות . החלוקה לרשויות מוניציפליות קטנות, הומוגניות מבחינה אתנית, מיסדה את השבטיות הישראלית, העמיקה את השסעים בחברה הישראלית, ולא אפשרה את צמיחתה של זהות פוליטית אזרחית משותפת – זהות ישראלית . בד בבד היא העמיקה את הפערים הכלכליים בין רשויות, ועיגנה את החלוקה השבטית בישראל בתוך סדר כלכלי לא שוויוני שרק הולך ומתרחב . אחד הכלים השימושיים ביותר למדידת אי-שוויון הוא המדרג הסוציו-אקונומי – מורכב ממדדי השכלה, הכנסה, תעסוקה, רמת חיים ועוד – של הרשויות המוניציפליות המשויכות לאשכול בהתאם למצבם הכלכלי של תושביהן 1 . לאורך השנים שיקפו המאבקים בין הרשויות מתאם בין הזהות התרבותית של הרשות למצבה הכלכלי . רשויות שמאוכלסות בערבים, חרדים ומזרחים בפריפריה הגאו-חברתית, מוגדרות חלשות וחסרות משאבים . בין אם מדובר בקרקעות לפיתוח ובין אם באזורי מסחר מניבי ארנונה עסקית, חלוקת המשאבים, שלרוב נקבעה כבר בתחילת הדרך – 1949 – סללה את דרכן של הרשויות למעמדן הכלכלי הנמוך, ולחוסר יכולתן לספק שירותים איכותיים לתושביהן . חלוקה זו של משאבים הודגשה והועצמה על ידי התכנון הפיזי 1 : Itai, Aharon, Gutman, Meirav & Luzer, Jonathan ( 2024 ) . Municipal Territoriality The Impact of Centralized Mechanisms and Political and Structural Factors on Reducing Spatial Inequality . Urban Science, 8 ( 2 ) , 25 .
|
המכון למחשבה ישראלית
|