|
|
עמוד:14
] 14 [ מימ ין לציונות מתפיסת הימין המקורי — היא נתפסה כך רק לנוכח הימין הפופוליסטי החדש . גם בשנות הארבעים, כשנקטו לח״י ואצ״ל פעולות אלימות להשגת העצמאות, היעד המרכזי היה שחרור מעול הבריטים — הערבים נתפסו אויב משני . * * * ז׳בוטינסקי היה איש מרשים אבל חסידיו ראו בו עוד דבר-מה : כושר נבואי, שנתפס מעין קריטריון מנהיגותי . כך התקבעה הטענה שעוד ב- 1938 הוא התריע מפני שואה שצפויה ליהודי הגולה, אף שלמעשה לא האמין שהמלחמה תפרוץ וגם כשפרצה לא העריך את משמעותה . מחקר חדש של ההיסטוריון אמיר גולדשטיין והחוקר אפי חורי חשף כי הטענה הפופולרית בחוגי הימין, שלפיה התריע ז׳בוטינסקי מפני השואה באופן נבואי עוד בשנת 1938 , היא פיקצייה שהמציאו חסידיו בדיעבד לאחר מותו של 10 ז׳בוטינסקי עצמו מן הסתם אינו אשם בהמצאות של חסידיו ז׳בוטינסקי . לאחר מותו . כידוע הוא גם דחה את קריאתו של חבר התנועה דאז אב״א אחימאיר למנותו כדיקטטור . אולם המיתוס שנוצר בימין סביב התרעתו לכאורה של ז׳בוטינסקי מפני השואה קשור לעוד מאפיין של הימין : מצד אחד, הימין הרוויזיוניסטי ידע להצביע על בעיות יסוד של הציונות ולבקר באומץ אופוזיציוני את מהלכי ההנהגה הציונית של מפא״י ; מן הצד האחר, המתכון שהוא הציע כחלופה לא הלם תמיד את האפשרויות שהציעה המציאות . כך למשל בנוגע ליחס לבריטים, שאכן נסוגו עם שנות המנדט מהבטחתם הבלעדית ליהודים בהצהרת בלפור מ- 1917 . מדיניות ה״ספרים הלבנים״ שפורסמו בימי המנדט אכן ביטאה רצון לפייס את הפלסטינים על חשבון שאיפות ציוניות . אצ״ל ולח״י ראו בכך הצדקה למרד אלים בבריטים . אבל היה גם פרדוקס בכעס של הימין : שכן גם אם הבריטים אכזבו, 10 אמיר גולדשטיין ואפי חורי, ״דברים שזאב ז׳בוטינסקי לא אמר מעולם : המצאה מאוחרת של טקסטים ומקומה בתהליך יצירת דימוי ז׳בוטינסקי כנביא השואה״, ציון , פח, ג ( אפריל 2023 ) .
|
|