|
|
עמוד:13
] 13 [ קיצור תולדות ה ימין הציוני לאומית-תרבותית ממוסדת של המיעוט הערבי לא תאפשר לרוב היהודי לכפות על המיעוט את תרבותו, אך גם תאפשר את קיומו של הרוב היהודי ללא ניסיונות להפרתו . ההיסטוריון דימטרי שומסקי הגדיר זאת יפה : ז׳בוטינסקי שאף ל״מדינת רוב יהודיה וכל מיעוטיה״ אשר תוגדר ״מדינה יהודית״ . מורכבות כזו בוודאי קשה להציג בעידן של מנהיגות פופוליסטית, אך זהו ערש הרוויזיוניזם . בכלל, הימין המקורי רחש יחס מתון יותר כלפי הערבים לעומת היחס במחנה השמאל, שנבע גם מההבדלים בתפיסות הכלכליות : בן-גוריון סבר בהגותו המוקדמת כי ציוני טוב חייב להיות סוציאליסט שכן אחרת, באיזושהי נקודה 7 ז׳בוטינסקי, בזמן, עלול האינטרס הפרטי לגבור על האינטרס של הקולקטיב . לעומת זאת, אהד את השיטה הקפיטליסטית-ליברלית . הוא הסביר שמבחינה פסיכולוגית הליברליזם הכלכלי מבטא את ״דחף המשחק״ בחיים, כלומר את הרצון הטבעי של כל אחד מאיתנו להתפתח ולהתעצם, ובכך הפך את 8 שלא כמו בן-גוריון, ששם את הכלל השאיפה לחומריות לשאיפה רוחנית . לפני הפרט, או ליתר דיוק סבר שהמימוש העצמי של הפרט יכול להתקיים רק דרך הקולקטיב, עבור ז׳בוטינסקי קדם היחיד לאומה, גם אם נועד להתקיים בתוכה . הוא כתב בפירוש : ״בראשית ברא אלוהים את היחיד . כל יחיד הוא מלך השווה לרעהו [ . . . ] טוב שיחטא היחיד כלפי הציבור משיחטא 9 הציבור כלפי היחיד . לשם טובתם של היחידים נוצרה החברה ולא להיפך״ . אחת התוצאות של ההבדלים בתפיסה הכלכלית הייתה שבעוד אנשי תנועת הפועלים הדירו את הערבים משוק העבודה בשם רצונם לעבוד את האדמה בעצמם ולממש את עקרון ״העבודה העברית״ — היו במחנה האזרחי והרוויזיוניסטי נכונים להעסיק ולעבוד עם ערבים, בשל עקרון היוזמה החופשית והאמונה בכוחו של ההון הפרטי . במובן זה הברית שניסה נתניהו לכרות עם מנסור עבאס לפני הבחירות של 2021 לא הייתה בגדר חריגה 7 דוד בן-גוריון, ״הפועל בציונות״, בתוך : אבי בראלי וגילת גופר ( עורכים ) , המחשבה הפוליטית של דוד בן-גוריון : מבחר ממאמריו , מכון בן-גוריון לחקר הציונות וישראל, שדה בוקר 2024 , עמ׳ 77 – 93 . 8 זאב ז׳בוטינסקי, ״מבוא לתורת המשק״ ( א ) , בתוך : אומה וחברה : אומה ולשון, חברה ומעמד, בין אדם לחברו , ערי ז׳בוטינסקי הוצאת ספרים, ירושלים תש״י, עמ׳ 200 – 240 . 9 זאב ז׳בוטינסקי, כתבים נבחרים : גולה והתבוללות , שלמה זלצמן, תל אביב 1936 , עמ׳ 44 .
|
|