|
|
עמוד:14
] 14 [ אוצר מילים לאבולוציה הזאת המתוארת בידי חוקרי הספרות העברית מתווספות תופעות ספרותיות, שהן תוצר של שינויים חברתיים ופוליטיים . בשני העשורים הראשונים לקום המדינה עסקו סופרי דור תש״ח ודור המדינה בשאלות הלאומיות, בגורל היהודי והישראלי וביטאו דילמות מוסריות . כמה מהם כבר היו ביקורתיים בזמן אמת . חִרְבֶּת חִזְעָה של יזהר מותח ביקורת מוסרית על התנהגותם של חיילים בשעת מלחמה . הוא הלך בשדות של שמיר הצביע על סדקים באתוס הציוני, לרבות ערכי ההקרבה ומקומו של הפרט בחברה, ובתוך זה הצביע גם על יחסם של הוותיקים כלפי שורדי השואה . ואם שואה, הרי הנושא הזה מלווה תמיד את הספרות הישראלית, והחל משנות השישים כבר יצאו לאור יותר ספרים הנוגעים בשואה ובזיכרונה . שנות השבעים היו שנים של שבר והתפכחות — מלחמת יום הכיפורים, המהפך הפוליטי, הסכם השלום עם מצרים . בעשור הזה נכתבו רומנים שמשקפים את הלכי הרוח הללו . מ זכרון דברים של יעקב שבתאי ועד המאהב של א״ב יהושע הרומנים של התקופה לוּווּבתחושת שקיעה ונשאו מטען פוליטי כבד . בשנות השמונים התרחשה פריצה יצירתית יוצאת דופן בהיקפה ובעושרה של סופרות וסופרים שהבשילו . עיין ערֶך : ׳אהבה ׳ של דויד גרוסמן, רומן רוסי של מאיר שלו, התגנבות יחידים של יהושע קנז, גיא אוני של שולמית לפיד . אחד הדברים החשובים שקרו בעשור הזה הוא כניסתם של קולות חדשים אל מרכז השיח, קולות שכמעט לא זכו לביטוי קודם לכן : הקול הנשי, המזרחי, הערבי, הדתי, קולותיהם של בני הדור השני לשואה ושל בני הדור השני להגירה . אורלי קסטל-בלום פרסמה את לא רחוק ממרכז העיר , ערבסקות של אנטון שמאס זכה להצלחה . נשים סופרות החלו לתפוס סוף-סוף את מקומן בשדה הספרות לצד יוצרים ערבים שבחרו לכתוב בשפה העברית . לאט-לאט נוצר שיח חדש, שמייצג לא רק את הגרעין המייסד של החברה הישראלית, אלא קבוצות אתניות ושכבות חברתיות נוספות, שלא זכו לייצוג בולט בספרות . בשנות התשעים הגיעה הכתיבה הפוסט-מודרנית, שאפשרה לסופרות ולסופרים כמו אורלי קסטל-בלום ואתגר קרת להמציא צורות כתיבה חדשות . בשנות האלפיים כבר התגבש דור חדש מגוּון מאוד של סופרות וסופרים : כמה מהם ממשיכים את מסורת הריאליזם החברתי, אחרים כותבים בז׳אנרים
|
|