|
|
עמוד:12
] 12 [ אוצר מילים וגם פתוחה לשאלות אוניברסליות . ואילו ספרות העולם — גם בה יש המאפיין המרכזי שקיים בספרות העברית מאז ומתמיד, והוא הכתיבה מתוך אחריות חברתית . חוקר הספרות רוברט ( אורי ) אלטר רואה בספרות העברית ספרות עולם, כלומר ספרות השוואתית . * רצף תולדותיה מתפרס על פני שלושת אלפים שנה ועל פני כמה יבשות . לטענתו, היא הצטלבה עם שפע ספרויות, הושפעה מהן ובנתה על יסודותיהן ספרות יצירתית משל עצמה . מקור השירה המקראית למשל הוא השירה האוגריתית והשירה הכנענית בכללותה . אלא שהשירה המקראית מגיעה לשיאים של יופי בזכות עצמה . בספרד של ימי הביניים נוצרה שירה עברית ייחודית על בסיס משקלים וצורות מהשפה הערבית . גם הסיפורת העברית המודרנית אימצה תכונות מספרות העולם : מגמות וזרמים של תנועות ספרותיות, דמויות, עלילות, טיפוסים, הלקוחים מספרות גרמנית, רוסית, אנגלית, צרפתית, ספרדית . אין מנדלי מוכר ספרים, טוען אלטר, בלי סרוונטס, דיקנס וגוגול . גם הרומן כסוגה ספרותית היה נטע זר בעברית, משום שהוא מבוסס מטבעו על שפה מדוברת, והעברית עוד לא הייתה שפת יום-יום, אבל סופרים עברים המציאו שפה גם עבור הרומן העברי . * * * לטובת קריאה אפקטיבית בחלקו הראשון של הספר כדאי להבין את הרקע שבו נולדה והתהוותה הספרות הישראלית . חוקר הספרות אבנר הולצמן נוטה לראות את תחילתה של הסיפורת הישראלית באביב 1938 , שאז פורסם בירחון גליונות הסיפור ״אפרים חוזר לאספסת״, ועליו חתום סופר צעיר בן 21 — ס׳ יזהר . * * הסיפור תיאר את חבר הקיבוץ אפרים שעובד באספסת, מגיש בקשה לעבור לעבוד בפרדס, ובאספת החברים שדנה בבקשתו הוא מתחרט ומודיע שהוא חוזר לעבוד באספסת . זה נשמע כמו עלילה אופיינית לתקופה החלוצית, אבל הופעתו של הסיפור הזה כמו סימנה את פתיחתה של תקופה ספרותית חדשה . * מתוך המבוא לספר ״הספרות העברית כגיבורת תרבות״ מאת ניצה בן-דב, הספרות העברית כגיבורת תרבות , שוקן, תל אביב 2021 . * * אבנר הולצמן, מפת דרכים, סיפורת עברית כיום , הספריה החדשה, ספרי סימן קריאה / הקיבוץ המאוחד, תל אביב 2005 , עמ׳ 12 - 20 .
|
|