"אדוני אמר פיתה?"

עמוד:11

11 דצמבר 5202כסלו תשפ"וגיליון 20 # מעלה ד ני מ יכ א ל ר וזנ ב ר ג , " ס וף ה ע ול ם ) ר וב ר ט וא ל זר ( ", 3 4 x 2 3 ס ״ מ מה זה אומר ? אני לא בטוחה . אני חושבת שבעיקר צריך לחשוב עוד על מה קורה כשמאחורי הקלעים מגיעים לקדמת הבמה . אולי זה אומר שקדמת הבמה עוברת לאחורי הקלעים . השנה, למשל, קראתי רק 12 ספרים ) להנאה אישית ( , אולי רבע ממה שהייתי קוראת בשנה רגילה ) נוסף על עוד כמה עשרות כתבי יד ועוד ספרים לשיפוט אחר ( . אולי הייתי רוצה להמליץ להנהלת בתי המשפט והשופטים שיקדישו את המשאבים והכוחות לא לאח הגדול של בג"ץ, אלא לעבודה על היצירה . אני רוצה שיביאו לי את הדבר האמיתי, פסקי דין מרתקים, קריאים, מעניינים, ספרות טובה יותר, מעולה אפילו . ואולי מילה לסיום על מה למדתי משופטי בית המשפט העליון לעבודתי כלקטורית ) עכשיו משלקחתי את המזג השיפוטי שלי והקדשתי אותו להכרעה ביחס לכתבי היד ( . זה היה בדיון ההוא, זה של העקבים . הגענו עם תיק קניין גדול שהתגלגל בין בתי משפט כ 15 שנים . ארגזים על ארגזים של חומרים משפטיים שלקח לי כל כך הרבה זמן לקרוא בהם . בדיון ישבו הנשיאה דאז, מרים נאור ז"ל, ושני הנשיאים לעתיד אסתר חיות ויצחק עמית . הקשבתי להם בהשתאות, הם שאלו שאלות שהראו שקראו לפרטי פרטים את התיק, הכירו עובדות אזוטריות . אני מודה שהתרגשתי . היינו אחד מ 13 דיונים שהתקיימו ביום ההוא . כך אני קוראת את כתבי היד . מתחילתם עד סופם, גם כשברורה לי התשובה לאחר שתי הפסקאות הראשונות . אני תמיד מוכנה להשתכנע אחרת, ומסכימה לתת את המקום למי שכתבה וכתבה, ולסיפורים .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא