|
|
עמוד:13
13 ספטמבר 4202אלול תשפ״ד גיליון 51מעלה הנך רואה רק באספקלריית-הסרטים, כאילו כל העולם לא נברא אלא בשביל זה" ) עמ' 336 ( , גוער הסב, "אכן, נכדי היקר, ליבי, ליבי עליך, שהנך מבלה שנותיך הטובות והיפות ביותר בדברי-הבל, שאין בהם מועיל אפילו מבחינה כלכלית" . במכתב עוקב, מתנצל הסב על הנוסח "החריף והפסקני יותר מדי" ) עמ' 338 ( , והנכד מצדו מודה במכתב אחר ש "לא חשבתי עליך . לא חשבתי עד כמה הדהדה באוזניך האזעקה במלחמת יום כיפור וטלטלה את נשמתך ואת כל עשייתך" . אם צריך לגזור משל על המציאות הישראלית מתוך ההתכתבות הזאת, אפשר למצוא אותו בדברי הסב שמודה בפשטות : "כשם שאני רחוק מעולמך, [ . . . ] הרי גם אתה רחוק מעולמי, ורואה אותם הדברים באור אחר לגמרי" ) עמ' 338 ( . בצוואתו מזכיר הרב הלר לצאצאיו לצלצל ולהודיע על מותו למי שנתן שכר בידו שיגיד עליו קדיש, ואף מפציר בהם להתחייב לקיים בכל זאת איזו מצווה ולהחזיק בביתם קופת צדקה של מוסד תורני . רוב הצוואה מוקדשת לחלוקת ספרי הקודש הקרובים אליו כל כך . בהם הגה יומם ולילה . אך גם הרב הלר יודע שבמקרה הטוב יונחו אחר כבוד בספריות הסלון של בנותיו, נכדיו ונכדותיו כאבן שאין לה הופכין . אבל הנה, בכל זאת, גלגל חוזר בעולם : הנכד רנן עומד בהבטחה של אימו ) "שהרי מילה של בנות הלר זאת מילה" ( ומוציא את הסרט "המעורר - רומן מכתבים בין סב לנכדו" בעקבות דמותו של הרב הלר ומדפיס את הספר גיבור בעל כורחוֿהרב אברהם זיידה הלר, ובספר חידושי תורה, ודברי הלכה, מעשיות חכמים, סיפורי האר"י ואגדות צפת, ואפשר ללחוש לרב הלר : הנר עדיין דולק . ככה זה מתחיל לפני כשנה ישבתי בבית קפה תל אביבי עם אינטלקטואל, משורר וחבר אמת . סיפרתי לו על גיבור בעל כורחי, הספר שהתחלתי לכנס ולערוך על סבי רב העלילות — אברהם זיידה הלר ; על סדרת המכתבים בינו לביני, על ניסיונותיו הנואשים להחזיר אותי ואת נכדיו האחרים בתשובה, על יכולתו כמספר בכל ז ' אנר — מאגדות ועד צוואות . ספר על גיבור שהוא גם אנטי-גיבור . החייל האמיץ שווייק של צפת . צילום : אובל אברמוביץ צילום : אובל אברמוביץ
|
מקום לשירה
|