"הַיָּרֵחַ מְלַמֵּד תַּנָ"ךְ" נוסח יהודי עממי־נאיביסטי בשירת זלדה

עמוד:14

14 | מעלה | גיליון 11 | אלול תשפ"ג | ספטמבר 2023 לתוך משבצת זהותית צרה . ☞ היא הפכה לסמל מגזרי כחלק מהניסיון של פוליטיקת הזהויות לבנות אליטה, הון וגיבורות תרבות . לכן זלדה היא אם שירית גדולה לרוב המשוררים המשוררות של המגזר הדתי ולא לכלל השירה הישראלית הצעירה . לדוגמה, שירת היידישקייט היא מקור השראה בעיקר אצל משוררים ומשוררות המפרסמים ב"משיב הרוח" ( גיליון מ"ז של "משיב הרוח" מ- 2015 הוקדש לזלדה ; העמותה ייסדה לפני שנתיים את פרס זלדה ) או מקור להתנגדות שבאה לידי ביטוי בשירה אינטלקטואלית יהודית נשית, לעיתים ארוטית ( חיה אסתר, חוה פנחס-כהן, סיון הר- שפי, בכל סרלואי ) . יחד עם זאת, תהליכי הניכוס מדגימים את חיותה והרלוונטיות שלה . הנוסח היהודי עממי-נאיביסטי של שירת זלדה צלח את מבחני הזמן והאופנות המתחלפות ; ואולי יותר מזה : אף שזהו נוסח מיושן, שלבי התקבלותו מעידים שבדרך אירונית הוא הקדים את זמנו . צילום : עידן ארד

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא