|
|
עמוד:7
מעלה | גיליון 9 |אדר תשפ"ג | מרץ 2023 | 7 שבהם היוצרות מדברות בעל פה למצלמה . תדירות הפרסום בחש בונות פעילים היא 3 – 4 פעמים- בשבוע ועיצוב הסרטונים משתנה בין אחד למשנהו, אבל המשו תף לרובם הוא השימוש בפילטר- מסיבי ונטייה לאסתטיקה מרו בבת, צבעונית ומצועצעת נוסח- שנות התשעים . קהילה של אוהבי ואוהבות ספרות נוצרה סביב טרנד הבוקטוק, ועיקר הפעילות שלה מתקיימת בטיקטוק אך גו לשת לעיתים למרחבי ״אונליין״- אחרים ואפילו למציאות שמחוץ לאינטרנט – לאתרים שמיועדים לסקירות או למפגשי קהילה, בעי קר סביב ירידים של הוצאות . זו- קהילה קוראת לכל דבר, עם שפה פנימית, עולם מושגים משותף, מוסכמות חברתיות וכמובן קאנון ספרותי נחשב ויצירות שוליים . רוב חברות הקהילה הן נשים צעירות בגילאי 15 – 16 שקו- ראות הרבה, קוראות עבה, ובעי קר קוראות בהקפדה וברוב קשב- ( סימן ההיכר של הבוקטוקריות הוא הסימניות הצבעוניות שלהן ) . לחשבונות הבוקטוק הפופולריים בעולם באנגלית, ,aymansbooks ,thebooksiveloved-ו ezeekat יש מאות אלפי עוקבים ומיליוני ״לייקים״ וצפיות, ואילו החש בונות הפופולריים ביותר בארץ,- Library_Michal ,booktokil ,Noaaravon-ו מסתפקים באלפי עוקבים ומאות אלפי לייקים וצ פיות . הספרים הנידונים שייכים- על פי רוב לז'אנרים נישתיים כמו הרומן הרומנטי-אירוטי, אך בעולם יש התייחסויות גם לספרות יפה שנדיר למצוא בארץ . בבוקטוק ישראל, רוב הספרים הנידונים הם מתורגמים ( יוצאות הדופן הן שרון צוהר, שרון חיון-גינת ודנה לוי- אלגרוד, שכותבות בעברית וזוכות לפופולריות רבה ) . ההתמצאות בעולם הבוקטוק לא תמיד קלה, בעיקר בשל העוב דה שיוצרות התוכן יוצאות מנקו- דת הנחה שהצופה מכירה את מו- סכמות האפליקציה ובקיאה בשפה- הפנימית שלה . התוכן נחלק לכמה סוגים של סרטוני בוקטוק : סקי רות, הכוללות ציטוטים נבחרים- מהספרים ומתארים את העלילה או פרגמנטים ממנה ; רשימות – "חמישה ספרים שמופיעה בהן אמא חזקה", "ספרים שהפסקתי לקרוא באמצע ולמה", "סיכום קריאה לשנת 2202" ; סרטונים מסחריים, שסוקרים ספרים שה תקבלו מהוצאת ספרים ספציפית- או מעניקים קוד קופון לקוראות ; וסרטונים המתארים את החוויה האישית בתור קוראת המשתייכת לקהילה . כאמור, גם השפה של הבוקטוקריות מובחנת ומורכבת מביטויים שיהיו זרים לקוראת הלא בקיאה : "סמאט" ( Smut ) הוא כינוי לסצנות מיניות בספר ; "TBR" הוא קיצור של To Be ,Read כלומר רשימה של ספרים שנקנו זה מכבר וממתינים להיקרא ; ( "בוקהול" Book Haul ) הוא סר- טון המציג חבילת ספרים שנרכשה לאחרונה ; כמו כן, כיוון שטיקטוק פוגעת בחשיפה של תכנים אלי מים, כל מילה בעלת מטען סמ- נטי בעייתי תיכתב בעזרת סימני- פיסוק ואותיות לועזיות, לדוגמה – קO 0', ר ! ן'כO,nצ וכד' . למרות שמושגים אלה אינם חופפים למו נחים מהשיח הספרותי המוכר מה- מחקר ומהביקורת אלא מתייחסים- בעיקר לפלטפורמה ולז'אנר, הם בהחלט יוצרים מרחב שפתי שס ביבו מתאגדת קהילה . - הביקורת בבוקטוק רחוקה מביקורת הספרים המסורתית, זו שמופיעה בעיתונות ובכתבי עת ומבוססת ( לעיתים ) על ידע ספ רותי, הקשרים ומסורת . עם זאת,- הביקורת בטיקטוק מהדהדת את הביקורת שאפשר למצוא ברש תות חברתיות אחרות, ומזכירה- מעט את מדורי ההמלצות הקצ רצרות בעיתונות . לשם ההוגנות,- ראוי לציין שביקורת הבוקטוק לא מתייחסת לעצמה ככזו, אלא משתמשת במונח "סקירה", מושג מחייב הרבה פחות . הסוקרות מש משות כאוצרות של ספרות, או- כאספניות : תפקידן לעשות סדר בשפע, להגדיר ולתת פשר לתופ עות שונות בשדה, ולהאיר בזרקור- ספרים מומלצים במיוחד . המאפיין הבולט ביותר של ביקורת הבוקטוק הוא הדגש שהיא שמה על החוויה הרגשית כנקודת הייחוס המרכ זית . מה שמכתיב אם הבוקטוקרית- תאהב את הספר הוא מה הספר גרם לה להרגיש, או אם לומר זאת ביתר דיוק – האם הספר גרם לה להרגיש . מתוך תשומת הלב לרגש ולחוויה האינדיווידואלית, נוצר גם דיון ביקורתי על אמצעים ספרותיים : דיון שמצטייר כסלע מחלוקת בקהילת הבוקטוק הוא פונקציית המספר, בדגש על מספר כל יודע הנכתב בגוף שלישי . חלק מהקוראות מסרבות באופן נחרץ לקרוא ספרים שכתובים בגוף שלישי, ומעדיפות ספרים בגוף ראשון, שבהם המספר הוא עד או גיבור . לטענתן, מספר בגוף שלי שי הוא מבלבל, מסבך את המעקב- אחר הדמויות השונות, הופך את חווית הקריאה לטכנית ומקשה על חיבור לדמות הראשית ולנקודת מבטה . זו תופעה מעניינת, בעי קר משום שהיא מקבילה למתרחש- בשדה הספרות המסורתי : עלייתה של סוגת הממואר, הפעילות בר שתות החברתיות דוגמת פייסבוק- שמחזקות את הקשר לשם המחבר והתחזקותו המובהקת של המספר בגוף ראשון . הערנות של אותן בו קטוקריות לפונקציית המספר ול- פניה הרבות מעידה על תשומת לב- ורגישות ספרותית . פני הדור משתקפים היטב בביקורת הספרים בטיקטוק גם בנטייה הבולטת לשיפוט ערכי של הספרות, תוך הבעת רגישות לתו פעות מגדריות, פוליטיות ומעמ- דיות . למשל, הדיון סביב דמויות- לש גברים רעילים : חלק מהבו- קטוקריות נמנעות אקטיבית מל קרוא ספרים עם דמויות גבריות- הרסניות ומתעללות, מתוך מחשבה שלפיה קריאה של דמויות כאלו עלולה להוליך להצדקה שלהן . לעומתן, אחרות מבקשת לחדד את ההבדל בין המציאות לעלי לה הנרטיבית, ומוצאות שהיכרות- עם דמויות בדיוניות כאלה עשויה דווקא לעורר מודעות נגד פגי עה ואלימות שיתרחשו במציאות . - סופר שנמצא בעין הסערה ברח בי העולם בהקשר זה הוא הרוקי- מורקמי : גם הביקורת הממסדית הבחינה בחוסר ההתאמה בין רוח התקופה לבין עיצוב דמויות הנ שים שלו ( בריאיון עם מורקמי- ב"הארץ", אומרת לו גילי איזי קוביץ, "הגישה שלך ככותב כלפי- נשים מעניינת ודורשת הסבר", 2021 . 12 . 03 ) אך הטיקטוק ממש עסוק בכך ובצורה ישירה מאד . הדיון בדמויות הנשים של מורקמי ממלא מספר לא מבוטל של סרטו נים, כשחלקם קצרים ובעלי מסר- ביקורתי וקומי, ואחרים ארוכים ר יות ודנים בצורה מעמיקה ומור- כבת יותר בסוגיה . בתור אוהבת ספרות, עליי להיות כנה – אין לי דרך להביט בביקורות הללו ( ובהרבה מהספ רות הנקראת בהן ) בלי שיפוטיות . - יחד עם זאת, ברור לי שהספרות ומדעי הרוח בכלל נמצאים במ שבר של ממש, ורחוקים מלהיות- בעמדה שמאפשרת גישה טהרנית . כדי שספרות תישאר חיה, היא זקוקה לכל המישורים : היא צריכה את הקוראות, את הכותבות ואת המבקרות, את החוקרות באקד מיה, את מוספי הספרות בעיתונות- ובכתבי עת, את חנויות הספרים, את הדיונים בבתי קפה על החדש שיצא להיא ולהוא, וכיום, בהתאם לרוח התקופה, היא זקוקה גם לפ לטפורמות הדיגיטליות ולרשתות- חברתיות . היחס של הממסד הס פרותי לפלטפורמות הדיגיטליות- כגבוהות ונמוכות, ככאלו שראוי להימצא בהן וכאלו שמעוררות מבוכה, היא חרב פיפיות נקמנית . הפלטפורמות עצמן – פייסבוק, אינסטגרם, טיקטוק – מונעות אומנם באמצעות אלגוריתמים שתפקידם למקסם רווחים, אבל שיקולי מוסר אחרים זרים להן : הן לא טובות או רעות, נמוכות או גבוהות, הכול שאלה של איזה תוכן מוזן אליהן . הפחד מפלטפורמות דיגיטליות, הנטייה המיידית למלמל "אני ממש טכנופובית", אינם חינניים אלא הם איום של ממש : כשאנחנו נמנעות מפעילות במרחבים הללו וממשיכות להתכחש אליהם, הוואקום מתמלא מהר בתוכן של בעלי אינטרסים מסחריים שעניינם איננו איכות ספרותית . המצב אינו מאפשר לשבת על הגדר ולהיאנח על כך שהולך ופוחת הדור . הנוכחות של מי שאוהבות ספרות יפה ובקיאות ברזיה בפלטפורמה הזאת יכולה להיות זכייה כפולה : המרחב הבוקטוקי ייחשף לספרות אחרת ולשפה מקצועית עשירה, והספרות היפה תזכה לחשיפה ולקהלים חדשים . בשירו המפורסם של אלתרמן נכתב כך : "עַל אַהֲבָה הוּא מְדַבֵּר ( בָּהּ הוּא פּוֹתֵחַ ) / וְעַל חוֹבָה וּקְרָב וָעֹל . הַכֹּל בַּכֹּל . / אֵין הוּא אוֹמֵר אֶת זֹאת בְּכָל דַּקֻּיּוֹתֶיהָ / שֶׁל הַשִּׁירָה . אֲבָל אוֹמַר בְּקוֹל גָּדוֹל / בְּלִי מֹרֶךְ לֵב וּבְלִי חֲשָׁשׁ מִפְּנֵי הַזּוֹל" . אז אצל הבוקטוקריות יש אהבה, וגם חובות וקרבות ועולים, ומעט מאד דקויות, בספרות ובביקורת . אבל אולי אפשר גם ללמוד מהן איך להיפתח מעבר למוכר, בלי מורך לב ובלי חשש מפני הזול .
|
מקום לשירה
|