ומה אם פשוט נבטל את המפלגות?

עמוד:13

מעלה | גיליון 9 |אדר תשפ"ג | מרץ 2023 | 13 שמתארת וייל לא נדרש לחשוב על כל סוגיה שמונחת לפתחו של הציבור באופן עצמאי, אלא בוחר מראש ב"חבילה" אידאולוגית שמציעה לו המפלגה, או התנועה הפוליטית, והיא נוטלת ממנו את כורח ההכרעה . דומה שמפלגות פוליטיות הן מושג מיושן שאבד עליו הכלח בישראל של שנת תשפ"ג . ואולם החלופות המפוקפקות – פול חן אישיות מזה, וחלוקה למפל- גות-על, מחנות או "גושים" מזה - ( חלופה קשה ביותר גם מבחינה לשונית ) – לא עולים בקנה אחד עם משנתה של וייל . ביטולן הכ ללי של המפלגות הפוליטיות - איננו די, על פי המחברת, שכן תכלית המהלך היא טיפוח מח שבה ביקורתית עצמאית אצל כל - אחד ואחת מציבור הבוחרים . "כמעט בכל מקום", מזהירה וייל, "החליפה הפעולה של בחירת צד, של נקיטת עמדה בעד או נגד, את חובת המחשבה" ( עמ' 48 ) . ובכן, בתרגום למזרח התיכון של העשור השלישי של המיל ניום, לא רק המפלגה הפוליטית - היא זו שעומדת תחת המתקפה של וייל . אפשר לחשוב גם על מבנים פוליטיים אחרים שעשויים להתאים כמושאים לביקורת הזו : החלוקה ל"שבטים" המבוססים על זהות דתית או אתנית, וכן ההש תייכות לקבוצת לאום ישראלית - או פלסטינית . במילים אחרות, את ה"כנסייה החילונית" של המפלגה מחליפה הסקטוריאליוּת, ושאלות של צדק ותועלת קולקטיבית מפ נות את מקומן למען פוליטיקה - של זהויות ושל שבטים . אמנם החלופה שמציעה וייל נדמית טכנית, אבל היא כרוכה ברפור מה מהותית של המרחב הפוליטי . - לפי וייל, במצב האידאלי יכרתו נבחרי הציבור בריתות פוליטיות נקודתיות עם בני קבוצות שונות על סמך הסכמות ענייניות, כך שלא תעמוד בלב הדיונים הפו ליטיים הספציפיים ברית פוליטית - סבוכה, המושתתת על מערכת הסכמות מסועפת בין מפלגות או קבוצות אחרות, אלא העניין לגו פו ממש . ואולם אופייה הרדיקלי - של ההזמנה האינטלקטואלית של וייל כרוך בניתוק מסוים מהקבו צה ומכוחה הסוחף . - כיצד תיראה תנועה פולי טית שכופרת בחלוקה היסודית - של המפה הפוליטית בישראל – בין ישראלים ופלסטינים ברמה הלאומית, בין חרדים, דתיים, מסורתיים וחילונים, אשכנזים ומזרחים מבחינה דתית ותרבו תית ? מה יקרה כאשר נעמוד על- המרווח שבין היסוד האידאולוגי ליסודות האחרים שמרכיבים את הזהות של היחיד ? כיצד תיראה פוליטיקה ישראלית עניינית, פי לוסופית אולי, שעסוקה בשאלות- של צדק ושל טוב במקום במאבק בין תתי-ציבורים שהם אחידים, לכאורה, בתפיסותיהם הסקטו ריאליות ? - ואולם זרע פורענות נוסף, שהוא אולי יסודי ומשמעותי יותר, מקופל בין דפי החיבור הקצרצר של וייל, והוא קביעתה החותכת בדבר הדמוקרטיה בכלל . וייל אי ננה רואה בדמוקרטיה אלא צורת- שלטון טכנית ומשוללת ערכים מהותיים . היא מתבוננת על השי טה הדמוקרטית המבוססת על- חלוקה למפלגות – ובהשאלה, "גושים", או מחנות והתארגנויות המבוססות על זהות משותפת – ונוכחת שהיא מייצרת יחידים ה"עיוורים וחירשים לצדק" ( עמ' 42 ) . בדמוקרטיה של וייל, אפוא, לא שלטון העם צריך להיות קודש הקודשים של הדמוקרטיה, אלא הצדק, תהא הגדרתו אשר תהא . הכרך הדקיק של וייל יצא כחלק מסדרת "מרידות" של הוצאת בלימה, וכמו כל ספר השואף להיות מהפכני, אפשר לתחוב אותו לכיס ולהסתובב איתו – ברגל, באוטובוס, או ברכב ; בין תל אביב לבני ברק ולירושלים על שכונותיה המבעבעות, בין המר כז הסואן לסְפר ולמרחביו הפתו- חים, בין ישראל המשגשגת של- 76' למזרח ירושלים המנותקת ; לפסוח על שתי הסעיפים בין צדי הגדרות שמבתרות את המרחב שבו אנו חיים, בין תחומי השבת, החג, והקודש לשכונות החילוניות בערים המעורבות, בין היישובים הפלסטיניים להתנחלויות שבגדה המערבית, בין אופקים ונתיבות ושדרות לקיבוצי הנגב המערבי ולעזה ; בין הקבוצה ליחיד . ככה זה מתחיל במילה "מפלגה" אשתמש כאן במובן המקובל ביבשת אירופה . מילה זו מציינת מצב עניינים אחר לגמרי בארצות דוברות האנגלית . שורשיה נטועים במסורת האנג לית והיא בלתי ניתנת להעברה . - ניסיון בן מאה וחמישים שנה מו כיח זאת היטב . - צילום : אלכסנדרה דנציג ( דבורקין )

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא