|
|
עמוד:7
צורכי מלחמת העצמאות עקרו בהדרגה את ההכשרות מן היישובים . ארועי המלחמה ומציאות חייהן בבסיסים צבאיים סיכנו . את ליכודו החברתי וזיקתן התנועתית וההתיישבותית . אף על פי כן, החליטו מזכירויות תנועות הנוער וההכשרות עצמן, גם בשנת ,1948 כי הפלמ"ח ימשיך להיות מסגרת יחידה להתגייסותן . כך היה עד לפירוק הפלמ"ח,ו בהמשך בנח"ל שבא במקומו . * במחקר זה נכללו רק ההכשרות שהתגייסו למעשה ולא אותן הכשרות וחברות נוער שלא הגיעו כגוף לשלב הגיוס קבוצות כאלו היו בכל התנועות הקיבוציות, וסיבות לאיהתגייסותן היו שתיים : א . הצורך בהשלמה דחופה של קיבוצי ספר או של קיבוץ צעיר, ערב עלייתו להתיישבות חדשה . ב . התפוררות חברתית כתום ההכשרה הרגילה . הכשרות הפלמ"ח הוקמו על ידי תשעים קבוצות נוער מתנועות הנוער הארצישראלי וארבעים ושמונה חברות נוער עולה וביחד : מאה שלושים ושמונה קבוצות . בתהליך איחוד חברתי של שתיים עד ארבע קבוצות קטנות, או הצטרפות קבוצה קטנה לגדולה, התארגנו מאה ואחתעשיה הכשרות הפלמ"ח . בקבוצות תנועות הנוער הארצישראלי, מן הערים והמושבות, כלולות גם חברות הנוער הארצישראלי ביישובים, יוצאי בתי הספר החקלאיים ) 5 ( , בתי הספר הטכניים ) 2 ( ומוסדות חקלאיים לבנות ) 7 ( . בחברות הנוער העולה היו בני נוער מארצות אירופה, אשר חלקם הגיע לארץ דרך מחנות המעצר בקפריסין, ומארצות המזרח התיכון בעיקר מתורכיה ומסוריה . רובן השתייכו בארץ לאחת מן התנועות : הנוער העובד, השומר הצעיר או גורדוניה . ששעשרה חברות נוער עולה היוו הכשרות עצמאיות בפלמ"ח . עשר חברות נוער עולה התאחדו לחמש הכשרות עצמאיות, ובסך הכל היו עשרים ואחת מחלקות עצמאיות בפלמ"ח . ששעשרה חברות נוער עולה התאחדו עם הכשרותפלמ"ח ארצישראליות . שבע חברות נוער עולה, רובן קטנות, שרתו בפלמ"ח כחלק ממחלקה רגילה . בסך הכל היו ארבעים ושמונה חברות נוער . יש לזכור כי ההכשרות נשחקו מאוד במהלך הקרבות, ולאחר מכן סבלו גם מעזיבות, כך שבכמה מהן נשארו, בעת התאחדו, חמישה שבעה חברים בלבד .
|
|