מבוא

עמוד:12

בת המזרח - נשים יהודיות פורצות דרך בקהילות ספרד והמזרח 12 ערֵבוֹ ת - נשים מחברות מסורת פעולת ההשבה של נשים אלה לתודעה אינה רק מטעמי ייצוג והנכחה, אף שזו מטרה חשובה לעצמה, אלא גם מכיוון שהקולות הנשיים האלה מציעים דרכי חשיבה, אופנים של זהות ותפיסות עולם, הרלבנטיים לימינו אלה . { לכל אחת משש הנשים בספר מוקדש שער נפרד, הפורש את סיפור חייה, את תפישת עולמה וטקסטים נבחרים שלה, המאפשרים היכרות קרובה עם עולמה הפנימי . הסדר שבו מוצגות הנשים תואם את סדר הופעתן על ציר הזמן – מן המאה ה - 16 ועד המאה ה - 20 . כל שער כולל : מבוא ובו ביוגרפיה של האישה וכן הרקע ההיסטורי שבו פעלה . המבוא פותח חלון הן ל היכרות • עם הקהילה היהודית שבה נולדה ופעלה האישה, הן לעולם רוחני תרבותי עשיר ומרתק של יהדות ארצות האסלאם . 3 - 4 יחידות נושאיות המתבססות על טקסטים פרי עטה של האישה וכן על דברים שכתבו לה • ועליה . לעתים קרובות האישה הייתה ידועה ומוערכת בתקופת פעילותה, אך נשכחה לאחר מותה ולא זכתה להיכנס בין דפי ההיסטוריה . בכל היחידות מודגש המבט הפמיניסטי הכולל את ההקשר שבתוכו פעלה האישה, מושגים, • סוגיות ומקורות פמיניסטיים, המוסיפים ללימוד עומק וזווית מבט עכשווית . תיבות מידע כוללות הסבר של מושגים, תפישות ורעיונות בהקשרם . כמו כן, התיבות מרחיבות • את הידע ההיסטורי, את הרקע החברתי או התרבותי של התקופה שבה חיה האישה, ואף של אירועים בחייה . בחלק מן השערים הוספנו נספחים להשלמת התמונה על האישה . • היחידות הנושאיות שבכל שער מלוות בשאלות מנחות, והן בנויות כמערכי לימוד לשם העמקה והיכרות עם נשים אלו ועם עולמן . מערכי הלימוד מיועדים לבתי מדרש, למסגרות להכשרת רבנים ורבניות, למסגרות קדם - צבאיות, לתכניות מנהיגות, לסטודנטים ולקהל הרחב . התלבטנו בשאלה באילו כינויים להציג את הנשים - האם בשם משפחתן בלבד ( כמקובל בטקסטים אקדמיים : "ששון", "מויאל" ) ? בליווי תוארן ( למשל : "התנאית אסנת ברזאני" ) , או בשמן הפרטי ( "פריחא", "ז'קלין" ) ? בחרנו לא להיצמד לדרך אחת ולהשתמש בכולן : לפעמים נציין את שמן המלא בלוויית התואר, פעמים אחרות בשם משפחתן בלבד, ופעמים בשמן הפרטי, כדרך של קרבה .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא