|
|
עמוד:11
ערֵבוֹ ת - נשים מחברות מסורת אובמ 11 השער השלישי מתמקד ב פַרְחַה ( פלורה ) ששון שחייתה ופעלה מאמצע המאה ה - 19 ועד מחצית המאה ה - 20 . תלמידת - חכמים, פילנתרופית ופעילה חברתית בקהילה הבגדאדית בבומביי שבהודו, ובהמשך דמות מרכזית בקהילה הספרדית בלונדון . השער הרביעי מוקדש ל אסתר מויאל , דמות ייחודית של אינטלקטואלית עברייה - ערבייה שפעלה במרחבי אגן הים התיכון בסוף המאה ה - 19 ותחילת המאה ה - 20 , פמיניסטית שהקדימה את זמנה, ומי שהייתה שותפה לניסיון להציע דרך אחרת, אלטרנטיבית, לציונות המתהווה בארץ ישראל . השער החמישי עוסק ב ז'קלין כהנוב בת המאה ה - 20 שנולדה במצרים הקולוניאלית וחיה בישראל . מתוך חוויית חייה ודורה ניסחה את הלבנטיניות כזהות וכחזון תרבותי – שעיקרו שילוב של מזרח ומערב, ולאורו הציעה חזון חברתי - תרבותי לישראל . השער השישי מוקדש ל ברכה סרי , משוררת ישראלית בת המאה ה - 20 וראשית המאה ה - 21 , ילידת צנעא שבתימן, מחלוצות השירה הפמיניסטית המזרחית ופעילה חברתית . שירתה משלבת יהדות ורוחניות לצד התרסה, ביקורת ומחאה כלפי חוסר שוויון, אי צדק ומעמד האישה . פועלן ודמותן של נשים אלה נשזרים על פני שלושה צירים מרכזיים המשתרגים זה בזה : ציר הזהות היהודית . יחסן של הנשים למסורת היהודית בספר זה אינו בהכרח דיכוטומי או מותנה בצורך לבחור בין מסורת לקדמה ומודרניות . עם כל השונות ביניהן, יחסן של נשים אלה אל המסורת היהודית מתאפיין בהמשכיות, על אף הביקורת על מעמדן של הנשים במסורת היהודית והרצון לתקן מעמד זה "מבפנים" . ציר הזהות הנשית או הפמיניסטית והעיסוק במקומן של נשים בהיסטוריה ובמסורת היהודית . חלק מן הנשים המוצגות כאן ( אסנת ברזאני, פריחא בת יוסף ) אינן "פמיניסטיות", מעצם העובדה שפעלו בתוך הקשרים טרום - מודרניים שבהם אין תנועת נשים פמיניסטית . חלק אחר של הנשים ( פרחה ששון, אסתר מויאל, ז'קלין כהנוב, ברכה סרי ) ממוקמות בנקודות שונות על פני הציר הפמיניסטי - בין שמרנות לבין פמיניזם מיליטנטי, כאשר שני הקטבים האלה אינם בהכרח נתפסים כמוציאים זה את זה . ציר מזרח - מערב . ציר זה נוכח בעיקר אצל הנשים שגדלו במפגש שבין מזרח למערב – מפגש שלרוב היה טעון ואמביוולנטי, שכן הוא התקיים בהקשרים של הכיבושים הקולוניאליים האירופיים בארצות האסלאם . אצל נשים אלה אפשר לפגוש במה שניתן לכנות "הומניזם לבנטיני" – תפיסות הומניסטיות שמקורן דווקא במפגש שבין מזרח למערב, וביכולת לכונן זהות מרובת פנים ולעצב מבט מוסרי המכיל כמה נקודות מבט בו - זמנית . במסגרת הצירים המשותפים האלה, ישנה שונות גדולה בין הנשים – שונות הנובעת מן ההקשרים ההיסטוריים, הגיאוגרפיים והתרבותיים, וגם מן השונות בין הנשים עצמן . יחד עם זאת, בתוך השונות הזאת נוכל למצוא קווי דמיון ושיתוף : הכרה בחשיבות המסורת היהודית ; חשיבה דינמית וגמישה המכילה בתוכה הפכים ; ושילוב ייחודי בין המשכיות לשינוי ובין חידוש לשימור .
|
|