|
|
עמוד:13
13 מבוא התבססו על תצפית אחת ועל אינטואיציה . ובכל זאת, למרות שנים של הכשרה מדעית, הוא זה שהצליח להשפיע עלי . מדוע ? ידעתי בדיוק מדוע . והידיעה הזאת היא שהחזירה אותי למציאות . בזמן שקרסון כיוון אל החלק "הרציונלי" שלי, טראמפ הפנה את חיציו אל כל היתר שבי . והוא עשה את זה לפי הספר — לפי הספר הזה . טראמפ ניצל את הפחד האנושי שלי מפני איבוד שליטה . הוא הציג לי דוגמה של מישהו ששגה ועורר בי רגשות עזים, והדבר סייע לתבנית הפעילות המוחית שלי להתיישר עם זו שלו, מה שגרם להגדלת הסיכוי שאאמץ את נקודת המבט שלו . ולבסוף, הוא הזהיר מפני התוצאות הרות האסון של אי מילוי עצתו . כפי שאסביר בהמשך, במקרים רבים השראת פחד היא גישה לא מוצלחת לשכנוע ; למעשה, ברוב המקרים נטיעת תקווה היא גישה שעוצמתה רבה יותר . אבל בהתקיים שני תנאים הפחדה פועלת היטב : כשאתם מנסים לשכנע להימנעות מפעולה, וכאשר האדם שניצב מולכם כבר מצוי במצב של חרדה . שני התנאים האלה התקיימו במקרה שתיארתי, מפני שטראמפ ניסה לשדל נגד פעולת החיסון ומפני שקהל היעד שלו ( הורים טריים ) הוא דוגמה מובהקת לקהל במצב חרדה . העובדה שהבנתי כיצד טראמפ משפיע על מחשבותי היא שאיפשרה לי בסופו של דבר לעצור ולהעריך מחדש את המצב ; לא אשנה את דעתי בעניין הזה — בני הצעיר יקבל את החיסון ממש כפי שבתי קיבלה לפניו . אך תהיתי כמה הורים טריים אחרים שצפו בעימות השתכנעו מהטיעונים של טראמפ . תהיתי גם מה היה קורה אם ד"ר קרסון היה מיטיב לפנות אל הצרכים האמיתיים של הצופים, אל השאיפות שלהם, אל המניעים שלהם ואל רגשותיהם, במקום להניח * שהם יקבלו את ההחלטה הנכונה אם רק יציגו להם את העובדות . * מחקר שמתואר בפרק 1 מסביר מדוע גישתו של ד"ר קרסון היתה צפויה להיכשל ומה הוא היה יכול לעשות אחרת .
|
|