|
|
עמוד:10
ערב החורבן 10 מנהיג המפלגה הדמוקרטית הלאומית, טיפחו באדיקות את הסוג הזה של אנטישמיות קנאית . הם חונכו לבזות את היהודים ולראות בהם מנודים מן החברה . הם לא יכלו להסכין עם העובדה שלמרות התנאים הנחותים וההגבלות שהושתו עליהם, יהודים נשאו בתפקידים חשובים בחיי הכלכלה 6 והתרבות של המדינה" . פולין, שהייתה מחולקת לשלושה מחוזות מנהליים, סבלה מעוני קשה בין מלחמות העולם ונפגעה קשות מהשפל הגדול של שנת 1929 . כמו כן, היא סבלה מאי-שקט פוליטי מתמשך . בשנים הראשונות לעצמאותה הופנו חיצי השנאה בעיקר כלפי המיעוט האוקראיני והמיעוט הגרמני ולאו דווקא כלפי היהודים . המשבר הכלכלי החמיר את המצב, בייחוד בהשפעת המדיניות האנטישמית הגלויה שהונהגה בגרמניה בעקבות עלייתו של היטלר לשלטון . גם בפולין גברו הקולות האנטי-יהודיים, ועימם התגברה ההסתה נגד היהודים, שנהנו כביכול ממעמד מועדף . באמצע שנות השלושים נשמעו קריאות לחרם נגד עסקים בבעלות יהודים, ואפילו פרצו פוגרומים באזורי הכפר . יש סברה רווחת כי בפולין, שלא כמו בגרמניה הנאצית, לא הייתה אנטישמיות גזענית . סברה זו איננה נכונה . אומנם ההיקף של האנטישמיות הגזענית היה בולט פחות בפולין, אבל בכל הנוגע לצורות השונות של ההסתה האנטישמית, לנרטיבים ולאוצר הדימויים שלהן, אפשר למצוא בפולין את אותם היסודות של האנטישמיות שהופצו בגרמניה הנאצית, בשילוב תפיסות אנטישמיות שמקורן בכנסיות הקתוליות המקומיות, 7 תופעה שכמעט לא הייתה קיימת בגרמניה . בעיני אנטישמים פולנים רבים, גרמניה הנאצית הייתה מ- 1933 מעין מופת לחיקוי . המפלגה הדמוקרטית הלאומית ( Narodowa Demokracja ; ידועה בכינוי אֶנדֶציה — Endecja ) זכתה לתמיכה רחבה באוניברסיטאות . באמצע שנות השלושים ( ובכמה אוניברסיטאות אפילו קודם לכן ) נכפתה 6 Korzec, “Antisemitism in Poland as an Intellectual, Social, and Political Movement,” p . 14 ; see also Gutman, “Polish Antisemitism Between the Wars : An Overview,” pp . 97 – 108 Agnieszka Pufelska, Die “Judäo - Kommune : ” Ein Feindbild in Polen – Das 7 polnische Selbstverständnis im Schatten des Antisemitismus 1939 – 1948 Paderborn : F . Schöningh, 2007 ) (
|
|