|
|
עמוד:11
11 התקופה האימפריאלית של המדינה . הלגיון היה חלק מצבא אפריקה, שהיה מורכב גם מיחידות של מגויסים מקומיים ( אלג'ירים, מרוקאים ושאר בני מושבותיה של צרפת באפריקה ) . המטה הכללי שלו ישב באלג'יריה, בעיירה סידי- בֶּל- אָבֶּס ( Sidi - Bel - Abbès ) . הלגיון השתתף ברוב הכיבושים של צרפת ביבשת אפריקה ובדרום- מזרח אסיה, בעיקר בהשתלטות ב- 1887 על האזור שֶׁכּוּנה הודו- סין . הלגיון נועד לשמש חיל משמר המופקד על שמירת הסדר בקולוניות וכלי לדיכוי התקוממויות ילידיות, כלומר "פציפיקציה" ( pacification ) של שטחים כבושים על- פי המונחים הצרפתיים דאז . אבל בתור צבא לוחם בעל כוח התקפי הוא השתתף גם במערכות הצבאיות של צרפת בקרים נגד רוסיה הצארית ( 1853 – 1856 ) ובמקסיקו ( 1862 – 1867 ) . קרב קמרון ( Camerone ) במלחמה זו נתן ללגיון את סמלו ואת מורשת הקרב שלו, המבוססים על ערכים של מסירות הרואית 1 הלגיון ידוע כיחידה שהשלימה את דיכוי המורדים והקרבה עילאית . של הקומונה הפריזאית ב- 1871 במלחמה בין צרפת לגרמניה . הוא לחם גם בשתי מלחמות העולם של המאה העשרים . בראשית דרכו הורכב הלגיון רק מחיל רגלים, אבל בזמן מלחמת העולם הראשונה הוא צויד ביחידת פרשים, ובמלחמת העולם השנייה — ביחידות שריון ותותחנים . מתנדבים זרים מכל העולם התגייסו ללגיון הזרים, ובדימויים העממיים עורר שמו לעיתים אסוציאציות שליליות, בעיקר בשל יחסם האכזרי של חייליו לאוכלוסיות ילידיות ולאסירים . הלגיון נתפס כצבא של שכירי חרב שקלט לשורותיו הרפתקנים למיניהם או נמלטים מן החוק ולעיתים אפילו רוצחים, אנשים שלא בחלו באמצעים כדי להשליט סדר . אחד הכללים של הלגיון קבע שמירה על אלמוניות חייליו, כלל שאִפשר למספר ניכר של מגויסים לאמץ זהות בדויה כדי למחוק את עברם . הרברט טראוב מחק אף הוא את 1 ראו את דבריו של הרברט טראוב בנושא זה בעמ' 134 להלן .
|
|