|
|
עמוד:13
13 הפולנית הבתר-מלחמתית . הוא נוגע בנקודות הכואבות והרגישות ביותר במערכת היחסים האמביוולנטית בין היהדות לנצרות, חושף את הזרמים האנטישמיים בציבור הפולני בתקופה הקומוניסטית ובתקופה הפוסט-קומוניסטית ומשקף את הוויכוחים הסוערים על משמעותה של זהות יהודית וישראלית בעידן שלאחר אושוויץ . אומנם קורותיו של רוֹמוּאַלד יעקב יוצאות דופן, אך במידה רבה הן מקפלות בתוכן את סיפורם הטרגי של דור שלם של ילדים יהודים שאִתרע מזלם להיוולד ולגדול אל תוך שנות המלחמה בפולין 1 ההחלטה הכבושה . במציאות של חיים "בעולם נטול בחירות", למסור ילדים לידי משפחות לא-יהודיות או להפקידם במוסדות נוצריים הייתה אחת הדילמות הקשות והמורכבות ביותר שעימן התמודדו היהודים בתקופת השואה . קשה לתת תיאור מקיף של התופעה, אך מהמקורות שבידינו עולה כי כל עוד לא החלו מעשי הרצח ההמוניים העדיפו מרבית ההורים שלא להיפרד מילדיהם . על-אף תנאי החיים הקשים בשנות המלחמה הראשונות נראה כי לפני שוודאות ההשמדה חלחלה לתודעה נטו ההורים היהודים להישאר לצד צאצאיהם מתוך ניתוח מפוכח של המציאות והערכת 2 רק כאשר הגירושים ומעשי הרצח הסיכונים הצפויים לילדיהם . היו בעיצומם וההבנה על הגורל הצפוי ליהודים הלכה והתחוורה הגיעו הורים רבים למסקנה הקשה כי ייתכן שהדרך היחידה לנסות ולהציל את הילדים תהיה להיפרד מהם והחלו לחפש נואשות דרכים 3 נראה שדפוס דומה אפיין את הלכי הרוח למלטם מהמוות הצפוי . של היהודים בשטחי מזרח פולין ומערב ברית-המועצות שנכבשו 1 Lawrence L . Langer, Versions of Survival : The Holocaust and the Human Spirit ( New York : State University of New York Press, 1982 ) 2 אמונה נחמני גפני, לבבות חצויים : הוצאת ילדים יהודים מבתי נוצרים בפולין לאחר השואה , יד ושם, ירושלים תשס"ו, עמ' 35 . 3 על הניסיונות להסתרת ילדים יהודים בבתי פולנים ראו נחום בוגנר, בחסדי זרים : הצלת ילדים בזהות שאולה בפולין , יד ושם, ירושלים תשס"א .
|

|