|
|
עמוד:12
12 המדדים לזיהום, עד כדי הפחתה של כ - % 98 בעומסים שהוזרמו ממפעלי הקישון . בשנים שעברו מאז ועד 2016 חלו שינויים עקביים והפחתות נוספות בעומס המוזרם לים, ברוב הפרמטרים, למעט צח”ב אשר התורם העיקרי שלו הייתה בוצת השפד”ן . בתחילת שנת 2017 הופסקה הזרמת הבוצה לים לאחר הקמת מערכת עיכול אנארובי בעלויות של למעלה ממיליארד ורבע שקלים . באיורים 3,4,5 להלן ניתן לראות דוגמאות למגמת הפחתת עומסי מזהמים מדודים, של המזרימים העיקריים בהיתרים לים התיכון בישראל . דוגמאות למקרי הפסקת הזרמות לים ( איור 6 ) כתוצאה מהשבת קולחין : שפכי נהריה, שפכי עכו ( הקמת מכוני טיהור ומיחזור להשקיה חקלאית ) ; בסיסי חיל הים בעתלית ובאשדוד ; הפסקת הטלה לים מפרוטארום ; הפסקת הזרמת מפעלי המזון מילוז ומילוטל ; הפסקת הזרמה לים המלח מרותם אמפרט ( מיחזור מים ושפכים ) ; הוצאתן הסופית מהים של חוות הדגים באילת . דוגמאות לתהליכי שיפור באיכות קולחין המוזרמים לים, בדרך כלל בהשקעות כספיות גדולות ולעיתים בערכים הננקבים בעשרות מיליוני שקלים, ניתן לראות במקרים הבאים : הקמת מתקני טיפול ביולוגיים בשפכים ב”פז בית זיקוק אשדוד” ; במפעל “יוניליבר - תלמה” ; בנמל הדלק תש”ן בחיפה לטיפול במי נטל ושיפוליים ; במכלל קצא”א באשקלון ; ב”אגן - אדמה” במתקן מורכב לטיפול והפחתת עומס הזיהום בחומרים אורגניים וקוטלי עשבים ; ב”חיפה כימיקלים דרום” מתקן הסמכה וסחיטה . כצפוי, השיפור המשמעותי ביותר בעומס הזיהום לים קרה עם הוצאת בוצת 1,2 . השפד”ן מהים בתחילת 2017 , שהייתה המזהם הגדול ביותר של הים בישראל איור 3 . עומסים שנתיים של שמן מינרלי ( Mineral Oil ) המוזרמים לים התיכון ( 1998 עד 2020 ) בהיתר הזרמה לים ( מקור : היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית ) .
|
העמותה הישראלית למדעי הימים
|