|
|
עמוד:6
6 ברק בר-זוהר רבנים ודיינים, התקנת תקנות, הפעלת מערכת הכשרות הממלכתית, מתן תשובות וייעוץ בענייני הלכה לציבור השואלים, קירוב הציבור לערכי התורה והמצוות, הענקת תעודות כשרות למסעדות, בתי עסק ומוסדות ציבוריים, מתן כשירות לדיינים, רבני ערים ורבנים רושמי נישואין, פיקוח על יבוא בשר כשר לארץ, ועוד . כידוע, בראש הרבנות הראשית עומדים שני רבנים ראשיים : אחד אשכנזי ואחד ספרדי . המתח האשכנזי-חרדי ביישוב העברי ובחברה הישראלית השסע האתני-חברתי בין יוצאי אירופה ובין יוצאי ארצות האסלאם בארץ ישראל טרם הקמת המדינה זכה להתייחסות מחקרית, משפטית, תרבותית ותקשורתית ענפה . שורשיו נטועים בתקופה העות'מאנית, כהטרוגניות הבאה לידי ביטוי עיקרי בפיצול בין אשכנזים ( יוצאי אירופה ) ובין ספרדים ( יוצאי האימפריה העות'מאנית ) ועדות המזרח – שם כולל שניתן ליוצאי ארצות האסלאם שלא היו דוברי לדינו . בהסתכלות סטראוטיפית הספרדים ראו את האשכנזים כערמומיים, חנפנים ורמאים, ואילו האשכנזים ראו בספרדים בורים, פראים ועצלנים . 2 הסוגיה העדתית צפה על פני השטח ביתר שאת בשנת 1949 , כאשר חשש כבד החל לתקוף חוגים נרחבים בשכבת העילית האשכנזית ובציבור הרחב בראשית תקופת העלייה ההמונית מארצות האסלאם . אז הסתמנה האפשרות שהמאזן הדמוגרפי בין האשכנזים למזרחיים ישתנה . לא רק שניכרו סימני אי-שוויון ( שבאו לידי ביטוי, בין היתר, באכלוסם של המזרחיים במעברות ובעיירות הפיתוח ) , אלא הייתה גם תפיסה ברורה מי הוא הציבור המועדף ומי הנחוּת והמופלה לרעה . 3 קבוצת המזרחיים בישראל נתפסה כמיעוט חברתי בעל מאפיינים גאוגרפיים, סוציו-אקונומיים, פוליטיים ותרבותיים מסוימים . דימוי הקבוצה הזו נבע מתולדות של אי-שוויון אתני וכלכלה פוליטית . 4 לוויות מנהיגי דת ביישוב העברי ובחברה הישראלית בזמן שהדת היהודית מספקת מסגרת שלפיה נהוג להתאבל ולנחם אבלים, בכוחן של לוויות רבות משתתפים להציף רגשות עזים, לעורר תגובות נפשיות מודעות ובלתי 2 . איתמר רדאי, "יוצאי ארצות האסלאם – דימויים ותפיסות בחברה היישובית : המקרה של חנה הלנה טהון", עיונים 32 ( 2019 ) , עמ' 216 - 244 . 3 . ירון צור, "ההיסטוריוגרפיה הישראלית והבעיה העדתית", פעמים 94 ( 2003 ) , עמ' 1 - 47 . 4 . ניסים כ"ץ, "עדתיות, אלימות ומרי אזרחי : סיקור אירועי ואדי סאליב בעיתונות הישראלית מפרספקטיבה פוסט-קולוניאלית", קשר 53 ( 2019 ) , עמ' 28 - 37 .
|
|