|
|
עמוד:14
לשוויון . וזהו הפרינציפיון הצודק ביותר . אין בטבע שוויון . האנשים אינם שווים זה לזה, לא בכוחם הגופני ולא ביכולתם הרוחנית . . . אין להשכיב את כל האנשים במיטת סדום . והקיבוץ . . . מיוסד . . . על שותפות, על מכסימום של שותפות בחיים הכלכליים והחברתיים . 3 מכאן ואילך מרחיב בן גוריון את הדיבור בשני טיעונים אלה : איקיום השוויון בטבע ובחברה האנושית, וחשיבותה של השותפות הן לחברה הקיבוצית והן לאנושות כולה . הוא אינו מצטמצם לתחום הקיבוצי בלבד . שותפות אינה עיקרון כלאנושי עליון כלכלי, חברתי, לאומי, ביןלאומי; זהר עיקרון קוסמי המקיף עולם ומלואו . . . ] ב [ שותפות הקוסמית האינסופית אין בה כיליון וחידלון, אלא התחדשות מתמדת ורננתינצח . . . האדם . . . הוא חלק מהסביבה, והיא בתוכו . הוא סופג את סביבתו וספוג בתוכה, והסביבה כוללת הטבע והאנשים, ולא רק האנשים החיים בזמנם, אלא ] אלה [ שחיו בעבר ופעולתם ומחשבתם מוסיפה לתת אותותיה בחברה האנושית וגם בטבע שמחוץ לבניאדם . . . אין האדם בודד, נפרד ונבדל משאר בניהאדם ומהטבע כולו . ] הוא נמצא [ בתוך היש הגדול ורביהגילויים השופע סודות ותעלומות, והאדם מחפש פתרונות, מגלה טפח ותוהה על עשרה ומאה טפחים נסתרים . כי האדם ארוג ושזור במסכת הקוסמית, שהיא גם מסכת אלוהית . 4 מכאן חתר המחבר לעס ישראל, שגילה את השותפות הקוסמית ''באשר הוא האמין באחדות הבורא הבל" . לכן יכול עם ישראל להיות בכוח, אם כי לעתעתה לא בפועל אור לגויים . העם יגיע למחוז חפצו ההיסטורי על ידי הגברת השותפות בין העבר לעתיד, בין תושבי ישראל ובין העם בתפוצות, בין מדינת ישראל ובין כל מדינה שוחרת שלום וחירות, בין כל העובדים עבודה גופנית ורוחנית . 5 אפתח את הדיון במאמרים אלה בשאלה היסטורית : מדוע ראש ממשלת ישראל בחר לומר דווקא את הדברים האלה, דווקא בזמן הזה ? השאלה מתעוררת מאליה, לאור העובדה ש'תורת השותפות' לא היתה שגורה בפי בן גוריון; למיטב ידיעתי, היתה זאת הפעם הראשונה והאחרונה שהוא דיבר או כתב עליה בניגוד, למשל, לדעותיו על החלוציות או ממלכתיות, שעליהן חזר שוב ושוב . למדתי מחוקרים הבקיאים ממני בדרכי מחשבתו של בן גוריון, שאין אצלו מקריות . אם הוא אמר דברמה בשעה מסוימת, יש לשאול למה הוא חתר, מה הייתה המשמעות אקטואלית של הדברים . ועל כן בזה אפתח . 14
|
|