|
|
עמוד:12
של הקיבוץ, והעושה אותו מועמד בולט לתחרות עם המשק הפרטי על קליטה, כיבוש עבודה, חקלאות והתיישבות . דרכו זו של הקיבוץ במשק ובהתיישבות העמידה אותו לא אחת באופוזיציה ובמאבקים עם המוסדות המיישבים, שתפיסה זו לא הייתה מקובלת עליהם . המוסדות לא עיכלו את התפיסה של הקיבוץ הגדול מראשית הופעתו, עוד כששלמה לביא עמד בראש קיבוץ עין חרוד, והתנגדותם גברה לנוסחה הדינמית של קיבוץ גדל, אותה אימץ לעצמו הקיבוץ המאוחד בראשית שנות השלושים . מאבקים אלה חרגו באופיים העקרוני מהמאבקים שניהלו בדרך כלל היישובים בארץ על תנאי התיישבות . גם אין לקשור את מאבקו של הקיבוץ המאוחד על דרכו בהתיישבות בטעמים של זיקה מפלגתית, שכן, הוא דגל בדרכו זו גם בתקופה שהיה באחדות העבודה ובמפא"י והחזיק בעמדות השפעה . קליטת עלייה חדשה ביישובי הקיבוץ לא זו בלבד שלא זיכתה אותם בתוספת תקציבית, אלא שבמקרים שונים הוזהרו היישובים, שהמוסדות יחדלו ממתן תקציב התיישבותי להם, אם ימשיכו לקלוט חברים נוספים ליישוב . בניין היישובים והמשק בביתהערבה ובשדותים וכן הפעילות בדיג נעשו בלא תקציב התיישבותי, שכן המחלקה להתיישבות מיאנה לקבל עליה אחריות על יישובים ללא בסיס מספיק למשק חקלאי . פיתוחם נעשה בעיקרו בהלוואות בנקאיות ובאמצעים של קרן הקיבוץ . אחד הדברים ההירואיים בתקופה זו, מבחינה משקית, היה בניין משק על ידי חיסכון מעבודות חוץ, שבחלקן הגדול היו עבודות כיבוש ששכרן נמוך . כך היה למשל בנטיעת פרדס בגבעת השלושה, בחיסכון משכר עבודה ובהוצאות הקיום . יצחק טבנקין ראה חג גדול לפועל בזה שהגיע לפרדס משלו, אל מול הפרדסנות הפרטית הנצלנית . לעבודות החוץ היה משקל רב ביצירת הון עצמי לפיתוח היישובים, וכך אנו מוצאים, שבתרצ"ט היו בגבעת ברנר התקציב וההלוואות ממוסדות 19,000 לא"י ולעומתם הון עצמי בשיעור 9,000 לא"י; בנען תקציב 2,900 לא"י והון עצמי 3,400 לא"י; בגבעת השלושה תקציב 16,400 לא"י והון עצמי 4,100 לא"י . חלק ניכר מהפעולה ההתיישבותית נעשה על יסוד מימון בנקאי ומסחרי . אנו מוצאים ערב מלחמת העצמאות בהרכב מאזני יישובי הקיבוץ המאוחד : תקציב והלוואות ממוסדות מיישבים 29 $ , הון עצמי 11 $ ו 60 $ הלוואות, שמהן 20 $ לפרעון אחר למעלה משנה והשאר הלוואות מסחריות . דרך מימון זו נראתה בעיני המוסדות כהרפתקנית והם הסתייגו ממנה, אבל היא אשר נתנה בתקופת המאבק בסיסים לפלמ"ח, וערב מלחמת העצמאות את הכוח ההתיישבותי, שמשקלו היה רב במלחמה ובמאבק על הקמת המדינה . והערת אגב : למרות המרות והפיקוח שהמוסדות המרכזיים בקיבוץ המאוחד קיימו בהכוונת הפיתוח המשקי והכלכלי של היישובים, הייתה ליישובים מידה רבה של אוטונומיה בקביעת תוכניתם ומידה רבה של גמישות ביישום מגמות הקיבוץ עם התנאים האובייקטיביים והחברתיים של היישובים . 12
|
|