|
|
עמוד:8
הקיבוצית ביישובו, ולשילוב דומה של כל קיבוץ וקיבוץ בתנועה הארצית . כל תחומי המחשבה והחיים כמו חינוך, השכלה, כלכלה, ביטחון, התיישבות, פוליטיקה, אידיאולוגיה וכיוצא באלה היו לשלמות אחת ונידונו במסגרת התנועה, אשר ראתה עצמה אחראית עליהם . בנושא זה היו לעתים דיונים קשים, ולא פעם ני 0ו גורמים מבחוץ להכניס טריזים בשלמות הזאת ולהעביר בכוח את הפעילות הפוליטית לבלעדיות של המפלגות אך הקיבוץ המאוחד לא קיבל, עקרונית, את הגישה של הפרדת התחומים ופיצול האחריות עליהם ) פרט להתמחות המקצועית ( , בטענה שקיימת תלות הדדית בין התחומים, ורק בראייה כוללת אפשר להגיע להחלטה על הדרך הנכונה ועל נשיאה בעול הביצוע . ד . הסתגרות או מעורבות . הרעיון על חיים בשיתוף, חיי קומונה, קשור קודם לכל ביצירת תאים קטנים בחברה הבנויה על יסוד ערכים מיוחדים ולעתים מנוגדים לאלה הקיימים בחברה שמסביב . ולכן, חייבים למתוח גדר או להקים חומה, לקבוע גבולות ולפתח סגירות חברתית מסוימת כלפי חוץ . כאן בא לביטוי השוני בקיבוץ המאוחד, שתרגם את המושג "תנועה" לשאיפה "לנוע ולהניע", להוות זרם סוחף להשגת אידיאלים ויעדים נעלים והגשמתם . גישה זו מחייבת כמובן להביט גם החוצה, אל מעבר לגדר היישוב, ולא להסתגר בתוך "החברה האידיאלית האינטימית" . לאמור : מעורבות פעילה בנעשה גם מחוץ לקיבוץ על ידי התגייסות, נשיאה באחריות, השפעה ומאבק . לכך הוקדשו מחשבה רבה, כוח אדם מעולה ואמצעים כספיים רבים ולעתים אפילו בניגוד מוחלט לרצונה של הסביבה . ה . עירנות 0וליטית . הייתה לחברים תחושה של אחריות ושליחות, ועירנות רבה לאירועים שהתרחשו בארץ ובעולם, ומכאן מחויבות, תגובה מהירה ועשייה . היום אנו יכולים להבחין ביתר בהירות באיזו גמישות ניסה הקיבוץ המאוחד להציע תשובות, ולעורר את האחראיים למתן תשובות, לבעיות אקטואליות ולסכנות שנשקפו ליישוב בארץ ולעם היהודי . כדוגמא אפשר לציין את גיוס השליחים לגרמניה בתקופה שלפני היטלר ואף מאוחר יותר, תחת שלטונו . דומני שהייתה זו התנועה היחידה שהעריכה את המצב נכונה והתגייסה לפעולה . ואפשר גם להוסיף את הפעולות של עליית הנוער, של ארגון העלייה "הבלתיחוקית", ה"הגנה" . הבריחה, המאבק והקמת הפלמ"ח . אין זה מקרה, שבכל אלה היה לקיבוץ המאוחד חלק חשוב מאוד, כי זאת הייתה מסקנה הגיונית מתפיסת העולם הכוללת שלו . ו . מדיניות כלכלית ובעיותיה . כדי לתרגם את הגישה הרעיונית הזאת בחיי היוםיום היו חייבים למצוא את האיזון בין החזון לבין היכולת . כאשר תנועה קטנה יחסית מעמידה בפני עצמה יעדים כה רבים וגדולים, אפשר לחשוד בה שהיא תנועה אוטופית ולא מעשית . אך הקיבוץ המאוחד פיתח מודעות לתכנון כלכלי, לשמירה על תקציבים ולהכשרת בעלי מקצוע בתחומים אלה, ומאחר ולא הייתה התשתית הכלכלית הדרושה להגשים את הגישה המיוחדת ואת הרצון "לעשות תמיד יותר", הלכו ונמשכו מאבק פנימי והתלבטות מתמדת . כבר בשנות השלושים חדרו המושגים "תוכנית שנתית" ו"תכנון משקי" להכרתם של החברים ושל הקיבוצים . אז הוקם "סמינר המשק" הקבוע 8
|
|