ניתאי שרייבר: שותפות עם הסביבה

עמוד:8

בנושא השכנות, אומר שהמפגש היומיומי מתקיים תחת זכוכית מגדלת ­ מסתכלים עליך ובוחנים אותך, איפה אתה עוזר ואיפה אינך עוזר . במקרים מסוימים אתה עוזר יותר מדי, ואז אתה הופך ל פר"אר . למשל, אם אינך נוהג לומר אי­פעם "לא" ­ יימצאו שכנים שיבואו תמיד לטלפן מביתך, כי זה גם קרוב וגם חינם . . . על כן צריך למצוא את האיזון המתאים . במפגשים היומיומיים האלה­נוצרים קשרים אנושיים פשוטים, לא פחות חשובים מהקשרים הפונקציונליים . הייתי רוצה מאוד ששדרות תעבור תהליך של דמוקרטיזציה, תהליד של פיזור סמכויות והעברתן מהרשות המקומית אל התושבים . אני סבור שאנחנו יכולים להתחבר עם אנשים מקומיים בעלי רעיונות דומים שבכוחם לגלות מנהיגות ולנסות להוביל מהלך כזה, למרות אופיו הבעייתי . אנחנו צריכים לחיות גוף שיש לו ענ" ן בזה, גוף שיכול להיות אקטיבי, שיכול לרכז סביבו אנשים לאורך זמן ולהוביל פרוייקט ברמת השכונה . לגבי השאלה השלישית ­ האם הכרחי שיהיה משק עצמי משותף ? ­ חשוב ^ ' ^ ™ "ייי" ' * בל י * יי מאיד­ בנישא זה עילות שתי שאלות חשובות . האחת, מה הן הפרופורציות של המשק העצמי ? והשנייה מה סוג התעסוקה הרצוי והאפשרי ? לגבי סוג התעסוקה, צריכים ללמוד מהניסיון שהצטבר בקיבוצים המגמה ש צריכה להוביל בהגדרת מבנה התעסוקה J . n זו המאפשרת ביטוי­ אישי מרבי לרוב החברים . אין לבנות מערכות שהן לנטל על הקיבוץ ביטויי ? ! את ? נייי­ צייד למ * יאמקומ ! ת עבודה ש ? אפ ^ ביטוי אישי גבוה ) גרפיקה, מחשבים, בתי­מלאכה ( ואשר לפרופורציות, כדאי לערוך חלוקה בין שלו™ סוגים של ענפים . יאי"ו ^ ^ נית קיים מתח כתואאה מהקינפליקט הבסיסי שבין הקיום האוט נ מי הדורש קיום משק­עצמי, לבין הרצון במעורבות עם הסביבה . אם רוצ ם שאדם יעבוד במערכת החינוך, הרי זה כניגוד למשק­עצמי נראה לי, שלמשק עצמי בלעדי של חברי הקיבוץ יש mS2 Mביצקהל עהZV'Znn™ < יונ < ­ הכיינח היא שלגבי אנשי 2 שבמס ת ש ^ שתאפ ^ s "SSל ^ ' ח"בתלהיית גמישות במבנה התעסוקתי, שתאפשר לו להתנפח ולהתכווץ בהתאם לנוכחותם של אלה בסיבוא ואיל 801 מן האנשים צריכים להתחלק בין קואופרטיבים שו ניקובי ] ­תעסוקה ^ יכ"צא < " < "­ "" " < " * " מו ליכ;ביריל; ! ­;י ^ תנ"ס' ^ י™' ­יי­' י ^ £י™ עם האיכליסיה "\,r ^ r לסיום, על תהליך התפתחותו של מיגוון . אפשר להגדיר את הקיבוץ שלנו בשדרות כנבט בשלבי הצמיחה הראשוני שלו . בהבדל ? תואר'רא ^ ;י קכיצה של אנשים' שכמעט איש מהם לא סיים לימודים לתואר ראשון . רוב האפשרויות למעורבות, העומדות בפנינו, הן 8

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא