|
|
עמוד:7
זקוקים לביטחונות הפיזיים האלה, מפני שהבסיס להתיישבות היה מ < לוי משימה לאומית של יישוב הארץ, ולכן היה לכך גיבוי מה . ההתנערות של המדינה מן הביטחונות לסקטור זה, ובמובן הזה, אינה מתיישבת עם העובדה שהיא ממשיכה להיות הבעלים של אותם נכסים . במקביל אני רוצה לטעון טענה יותר קשה : אפשר לענות ולומר בקלות יחסית "קח את הקרקע לבעלותך . מה אתה רוצה מאיתנו ? " וזה יהיה הביטחון . אך אני טוען, שטענה מאת עלולה להיות הזרע הראשון להרס התנועה הקיבוצית . כי על בסיס החוזה עם העם היהודי התפתחה צורת חיים שלמה, השואפת לאיזושהי רמת שוויון בין הקיבוצים לבין עצמם, ויש לה שליחות בהושבת אנשים באזורי פיתוח ובאזורי ספר, ואין היא יכולה לשאת את איהשוויון הנובע מהעובדה שמישהו יושב בשפיים ומישהו במנרה ) במובן זה, שבמנרה הנכסים האלה אינם שווים דבר ( ; שביקום יש נכס שהכול רוצים בו ובמלכיה אין נכסים כאלה . זה מעמיד בסכנה כללית את שאלת העבודה העצמית והעבודה היהודית בהתיישבות, אם וכאשר יימכרו קרקעות לכל המרבה במחיר . איני רוצה שישתמע מדבריי, שהביטחון היחידי לתנועה הקיבוצית בתנאים האלה מחייב ערבות מדינה סוחפת על הכול . יש בזה סיכונים אחרים שאפשר להראות את בעייתם . אבל אני חושב בהחלט, שיש צורך במעורבות המדינה לפחות לגבי צמיחה, כהשלמה לכלי האחד, הנוסף, שהוא ייחודי לתנועה הקיבוצית והוא כלי העזרה ההדדית בין הקיבוצים לבין עצמם, לצרכי צמיחה . מוכרחים להכיר, שבתוך המציאות הזו יש מאפיינים מיוחדים של הקיבוץ, בהשוואה לסקטור אחר . נזכרתי בביקורו האחרון של מילטון פרידמן . די מלהיב, מדי פעם, לשמוע את תפיסתו הכלכלית, הנאמרת בפשטות ובצורה חדה, והיא די משכנעת ברגע מסוים, כשהוא אומר אותה בצורה המובנת מאליה . כמובן, יש לי סייגים מעמדותיו, אבל אגיד נחרצות : בתנועה הקיבוצית, מנגנון השוק בלבד אינו פותר את הבעיות . דבר אחד מן הדברים שהקיבוצים זקוקים לו הוא התנועה, ולפעמים אין טמים לב לחשיבותה . איני מאמין בכלל ב"קיבוץ לבדד ישכון", גם מבחינה אידיאית אך בזה לא אעסוק כרגע אבל "תנועה" פירושה הסדרים כשיש צרות, והקמת קרן ערבויות מעזרה הדדית שקיימת . זה כמעט אלמנטרי לחלק מן הביטחונות
|
|