|
|
עמוד:13
התעוררותה המחודשת של כמיהה זו, בספרות העברית של הדורות האחרונים עם הופעתו של המשורר היוצר הגדול, ששירתו מלווה את המאורעות המתרחשים בהיסטוריה של העם, ומביעה עמדה, בדרך כלל ביקורתית חריפה, ביחס אליהם . שילוב זה של משורר ומוכיח, חזר והעלה בעוצמה רבה את ההקבלה בין השירה לנבואה ובין המשורר לנביא, הוציא מן הכוח אל הפועל את המאוויים הכמוסים של החברה, וחידש את הוויכוח בדבר האפשרות של השוואה זו, למעשה, זהו וויכוח על עצם קיומה של יהדות לאומית חילונית, מול אלה הטוענים שאין יהדות בלא דת ומסורת . זהו ניסיון להציב את הספרות ואת הסופר כיורשיה וממשיכיה של הנבואה והנביאים, וממילא גם כממשיכי דרכם וגורלם . ראיית הספרות והסופרים כיורשי הנבואה והנביאים והמודל של יחסי שלטון ואנשירוח בישראל, הייתה לא רק נחלתו של הקהל הרחב, אלא דבקה גם בסופרים עצמם והגבירה את מחויבותם, ל"עמוד בשער" ולדבר "מנהמת לבם" . הדוגמה של ח"נ ביאליק היא אחד מגילויה הבולטים של כמיהה זו, במיוחד לאחר "שירי הזעם והתוכחה" שלו, ובראשם "אכן חציר העם" ) תרנ"ז ( , "בעיר ההריגה" ) תרס"ג ( , "ראיתיכם שוב בקוצר ידכם" ) תרצ"ב ( אם להזכיר שלושה בלבד . כבר בתרס"ח יצא דוד פרישמן ב"מכתב שלושה עשר" מסידרת "מכתבים על דבר הספרות" שלו, כנגד הכתרתו של ביאליק בתואר זה, בנימוק שביאליק הוא בראש ובראשונה "אמן" . : ואמן כלומר, זה שהסימן העיקרי של הפואזיה שלו הוא בעצם וראשונה הצורה האמנותית זהו לכתחילה ההפך היותר גדול מן הנביא, אשר סימנו העיקרי של זה הוא העדר האמנות מכל וכל . עם זאת, אין גם ספק שתופעת "המשורר המוכיח" בספרות העברית, ששורשה במודל הנביא המקראי, התחזקה והתעצמה בעיקר לקראת סוף המאה ה 19 כתוצאה מהשפעות השירה הסלאבית, הרוסית והפולנית, כפי שהראה, למשל, חנא שמרוק במאמרו "הקריאה לנביא" . 5 גילוייה הבולטים האחרים של תופעה זו, במיוחד בתחום השירה, הם, כידוע, אורי צבי גרינברג ב"ספר הקיטרוג והאמונה" ) תרצ"ז ( ; נתן אלתרמן בשירי "הטור השביעי" שלו, במיוחד באותם שירים שבהם התיצב כנגד השילומים מגרמניה, ומחה על היחס לערביי ישראל . פחות ידועים, אבל לא פחות חריפים, מוחים וכואבים, הם גם משוררים כאביגדור המאיר' בשתי במות היחיד שלו "לב חדש" ) תרפ"ב ( ו"המחר" ) תרפ"ז ( , ורבים רבים אחרים . 4 . דוד טשמן . 'מכתבים עלדבר הסברות', 'מכתב שלשריעשר', ] ורשה, 1908 [ , כל כתבי דוד פרישמאן, כרך הי, הוגי ליל נרישמאן, ורשהניויורק תר"ץ, עמי קו 1קו 1ח . 5 . הנא ווומרוק, 'הקריאה לנביאי, הספרות, כרך בי, מם' ,1 סכממבר ,1969 עמי 142 244 ; מנחם ברינקר, 'ברנר כמבקר מבננים של תנועת הנועלים', הספרות העברית ותנועת העבודה, עמי 46 . שם גם, על "הדגם השכיח" של איש הרוח, הנתכס כנביא . והדגם של "כהן ונביא" שהויג אחדהעם . ועוד הרבה בנושא זה . 13
|
|