|
|
עמוד:12
קשה, שכן הוא התקשה לאתר בשורות מפא"י מומחים ברי סמך ברמה לאומית, בנושאי ביטחון לאומי . הדברים הובילו להצטרפותן של רפ"י וגח"ל לממשלת האחדות הלאומית, "ממשלת הליכוד הלאומי" הראשונה, מיום האחד ביוני 1967 . בנקודה זו נשבר סופית המחסום של לגיטמציה כלפי "חירות" ) גח"ל ( , ולמעשה החלו שינויים משמעותיים במערכת הפוליטית . ההמשך, כאמור, היה בטראומה של מלחמת יום הכיפורים . ממחצית שנות השבעים, התפלג והתפצל מרכז המערכת הפוליטית, לב לבה של המערכת הפוליטית, לשתי מפלגות גדולות מפלגת העבודה מצד אחד והליכוד מצד שני . המשמעות לא התמצתה באובדנה של מפלגה דומיננטית כלומר זו שבאמצעות דוקטרינה צבאית ופוליטית מסוימת מסוגלת הייתה לנווט את המערכת הפוליטית בתנאים של יציבות אלא עובדה חשובה נוספת היה אובדנה של מפלגת ציר . מפלגת ציר היא אותה מפלגה שברצותה יכולה להקים קואליציה, וברצותה יכולה להקים קואליציה אלטרנטיבית . בספרות מדע המדינה מקובל להניח שמפלגת יכולה להרכיב קואליציה כמפלגת ציר במידה ותזכה לפחות ב 20 אחוזי תמיכה בקלפיות . אך בפוליטיקה הישראלית, בה קיים פיצול פוליטי עצום, מפלגות הציר יכולות להתבסס גם על שני אחוזי קולות תמיכה ואפילו להוות סיעת יחיד . 3 וזהו בדיוק תפקידן של המפלגות הדתיות . יש לי מחלוקת עם טענה המושמעת לעיתים כאילו הפוליטיקה של שנות ה 90 מושחתת יותר מזו של שנות ה 50 או ה 60 . לדעתי, הפוליטיקה היום איננה יותר מושחתת מזו אשר שררה בעבר . ההבדל העיקרי הוא במבנה המערכת הפוליטית ובהנהגה . במבנה הפוליטי השורר כיום, מפלגות קטנות מקיימות את התפקיד הפוליטי של מפלגות ציר . למפלגות החרדיות יש יתרון במערכת פוליטית בה רווח שיח פוליטי ביטחוניסטיצבאי . היתרון הגדול של המפלגות החרדיות כמפלגות ציר הוא, שאין להן תפיסת עולם מגובשת בנושאי ביטחון לאומי . הן יכולות לנייד את עצמן בין שני מחנות מפלגתיים אלטרנטיביים בהתאם לאינטרס איזה משני המחנות ) ליכוד או מפלגת העבודה ( משרת אותן טוב יותר מבחינת צרכים דתיים . הטענה כאילו הן "סוחטות" היא חדצדדית, שכן הן מקבלות את מה שנותנים להן, ומרצון . השינוי לעומת העבר הוא בעיקר ביכולתן הפוליטית לנצל את המבנה הנתון של המערכת הפוליטית כדי לשחק בצורה טובה, וזה לגיטימי לחלוטין, משחק פוליטי, שמאפשר להן לקבל מקסימום רווחים במינימום עלויות, בקהילה פוליטית, שהיא מקוטבת ביותר, בהתאם למה שנאמר קודם לכן . המאפיין הרביעי, ואני מודה שאין לי עליו תשובה ברורה, הוא זה של חוסר מנהיגות . מוקי צור, מזכיר התק"ם, כבר ציין בדבריו שזוהי סוגייה של תולדה היסטורית . 4 בהקשר זה רובץ אשם כבר מאוד על דוד בןגוריון . לפי המסורת הפוליטית אותה הנחיל, ראוי להציב מכשולים פוליטיים של דהלגיטימציה בפני מנהיגות אישית או קבוצתית מתחרה . אין היום במערכת הפוליטית מנהיג ואני מגדיר מנהיג כמי שמסוגל להחליט על כיוון אסטרטגי, ולנווט את המערכת הפוליטית מתוך ידיעה ברורה שאיאפשר לפתור את בעית השטחים בלי סכנה של מלחמת אזרחים . מלחמת אזרחים אינה בהכרח אלימות גורפת; אבל בהחלט דרוש וצפוי מאבק קשה ובלתינמנע לאור המצב הפוליטי הנוכחי . 3 . DReny "The Pivotal Party : Definition and Measurement", European Journal of Political Research, 3 ( 1975 ) , pp . 293 103 . a לניתוח דכוםי מנהיגות פוליטית בישראל והמשבר המנהיגות 1 ראה : . ונתן שפירא, עילית ללא ממשיכים, ספרית פועלים, תל אביב : 1984 . 12
|
|