|
|
עמוד:12
סובסטנטיבית, גם משום שקמפ ד"וויד חיזקה את מעמדה של ארצות הברית, גם משום שניתן לישראל מרווח נשימה, מכירה בדיעבד בכך, שקמפ דייוויד הקטין' לא רק את סכנת המלחמה בין ישראל לבין מצרים, אלא גם את סכנת המלחמה בין ישראל לבין סוריה, ושסוריה מבודדת . כל מי שעוקב אחרי התמיכה הסובייטית הפרובלמטית והלא חדמשמעית, והניסיונות של סוריה להגיע למה שהיא קוראת "מאזן אסטרטגי עם ישראל", יודע, שהסובייטים קוראים נכון את המפה . זה דבר אחד . מצד אחר, חוששים הסובייטים מפונדמנטליזם מוסלמי באיראן ואפגניסטן, שהיא הבטן הרכה שלהם . לפני כמה שנים נתפסו בבירות מספר נציגים דיפלומטיים סוב"טים עלידי פונדמנטליסטים מוסלמים . אחד מהם נרצח, והסובייטים הפסידו את האחרים . לראשונה, נוצר מצב שבו לישראל ולברית המועצות יש אויב משותף במגזר אחד . אויב משותף יוצר אינטרס משותף . מתברר והדבר נאמר בצורות שונות, והביא לתגובות בעיתונות המצרית והסורית שמתבשלת ברית לא קדושה בין הציונות הביןלאומית, אויבת האיסלאם, לבין הקומוניזם האתיאיסטי . יש כבר פה ושם תגובות מצריות וסוריות . כלומר, בפעם הראשונה מאז שנות החמישים, נוצר מצב שבו האינטרסים של ברית המועצות ושל ישראל, ואפשר לומר גם האינטרסים של ארצות הברית, אינם מתנגשים זה בזה אלא יש מ צע אפשרי משותף, שכמובן איאפשר להפוך אותו לברית אסטרטגית גלויה אלא לפעילות משותפת באמצעים המורכבים והעדינים, שבהם בריתות כאלה התרחשו כבר בעבר . מערכת זו מסבירה גם היא את התזוזה הסובייטית ביחסים כלפי ישראל . אני אומר תזוזה, לא יותר . היום התמונה כבר אינה ביפולארית, גם מן הבחינה הסובייטית . היא הרבה יותר מורכבת . האמריקאים מכירים בכך, ולא מקרה הוא שהם מוכנים היום גם למהלכים ברמת הוועידה הביןלאומית, אמנם עד"ן לא לנוסחה הסובייטית . נדמה לי שאחד הדברים החשובים למחשבה האסטרטגית הישראלית היא להכיר בכך שגם ברמה הגלובלית, גם ברמה הרגיונלית וגם ברמה היהודיתספציפית והדברים שלובים ואין לנתקם יש היום כמה וכמה שינויים, יותר גמישות, יותר אופציות, ובסופו של דבר, מרווח תמרון גדול, והישגים מדיניים וגם יהודיים וציוניים, שבמשך עשרים השנים, מאז ,1967 ואולי גם לפני כן, לא היה לנו סיכוי להשיגם . Train * us rm'iv ) גזית : המסר החשוב ביותר בהרצאה שלך, שלמה, שהקונצנזוס הישראלי המוטעה הוא, שאין חדש בחזית ברית המועצות ולא יכול להיות חדש, והמיליטנטים בארץ אינם מוכנים להכיר בכך שיכול להיות שינוי בתגובת המשטר . אני רציתי להתמקד בשתי שאלות . אחת היא, הנושא המוסלמי בהקשר האפגני . באיזו מידה הבעיה המוסלמית היא בעיה דמוגרפיתפנימיתסוב"טית מבחינת היקף בני דת מוחמד והריבוי הטבעי השונה ברפובליקות המוסלמיות לעומת האחרים, עם סכנה אירידנטית פוטנציאלית ? 12
|

|