|
|
עמוד:9
9 הרב חיים דרוקמן : מהפכן על כורחו היחיד איננו פסיבי בתהליך הגאולה . אף שמהלכי הגאולה נגזרו מלמעלה, הפעילות האנושית היא המפתח להגשמת הגאולה . וכפי שציין הרב צבי יהודה קוק, יש "לפעול עם אֵל" . הרב דרוקמן פסק, כי "ישנו תהליך לגאולה ואנו נדרשים לפעול בתוך תהליך זה . כיסופי גאולה מוכרחים להתגלות מצדנו ומוכרחים להתבטא בצורה מעשית, 13 לא די בתוכניתלא כיושבים מן הצד ומחכים שיבוא משיח ויגאלנו ביום אחד" . האלוהית כשם שלא די בפעילות האנושית . הגאולה תתגשם בצירוף של השתיים . הרב דרוקמן הדגים בשחרור ירושלים במלחמת ששת הימים . הוא הצביע על שורת אירועים שבהם התייחסו אנשים שונים להתעוררות ספונטנית בזיקה לירושלים שאירעה קודם המלחמה . בראש האירועים עמדה כמובן זעקתו של הרב צבי יהודה "איפה חברון 14 שלנו – האנחנו שוכחים את זה ? והיכן שכם שלנו וירחו שלנו, איה – הנשכחן ? ! . . . " . שחרור הבירה, שנתפס כאירוע של התעוררות מגבוה, נתמך בהתעוררות הארצית . שילוב אתערותא דלעילא ואתערותא דלתתא הביא את הגשמת השלב הגאולי . באותה מידה נדרש הרב דרוקמן לחילון המאפיין את התחייה הלאומית, והביע את ביטחונו שעם התגשמות השלבים המתקדמים של הגאולה הוא ייעלם מעצמו . הוא השתמש בדימוי החולה והרפואה, וכתב : וכשם שאצל אדם חולה יש פעמים שהוא נוטל תרופה שמרפאה את מחלתו, אף שכלפי חוץ עדיין נותרו בו פצעים, אומר הרופא שבאמת המחלה בפנימיותה כבר חלפה והפצעים החיצוניים בסופו של דבר יחלפו גם הם, כך גם בגאולה – ייתכן מצב בו המציאות החיצונית, הנגלית, עדיין בעייתית, אך מצד המוכנות הפנימית – הגיע "קץ" הגלות – נשמתה של כנסת ישראל כבר מוכנה לגאולה, וכעבור זמן, הכל יבוא על מקומו בשלום . 15 הרב דרוקמן ציין את אמונתו המלאה כי "המשכה של הגאולה ודאי שילווה בתשובה 16 כדרכו, אמונה זו הייתה מושתתת על תמימות . אמיתית של עם ישראל כולו לא-להיו" . "המעלה מישהו על דעתו שעם ישראל ימלא את הייעודים הכתובים בתורה, תוך שהוא 17 מבחינת המשימה המוטלת על הציונות הדתית הרימוסיף להיות ככל הגויים ? ! " שהרב דרוקמן אימץ את התפיסה הפטרנליסטית האופיינית . "יש צורך לקדם את כלל 18 תפקידו שלישראל, לפקוח את עיניו, את אזניו ואת לבבו כדי לקלוט דברי אמת" . קורא ההיסטוריה אל נכון הוא לגרום לחילוני להתוודע לעצמיותו . 13 שם, עמ' 44 . 14 שם, עמ' 48 . 15 שם, עמ' 75 . 16 שם, עמ' 92 . 17 שם, שם . 18 שם, עמ' 166 .
|
|