|
|
עמוד:11
מבוא | 11 המחקר המתואר בספר שלפניכם הינו מחקר היסטורי של תכנון לימודים, כלומר בתוך השדה הכללי של ההיסטוריה של החינוך הוא בא לספר סיפור של תכנון לימודים ( curriculum story ) במובנו הרחב ובתוך ההקשר החברתי והתקופתי שבו התרחש . המחקר מתבסס על העקרונות המחקריים של אסכולת האנל ( Annales ) . אסכולה זו דוחה את ההתמקדות הבלעדית בדמויות היסטוריות מרכזיות של יחידים או באירועים ייחודיים, ותחת זאת חותרת לאפיון היסטורי של תהליכים תרבותיים ושל מבנים חברתיים . בחינה היסטורית של התפתחות החינוך לתקשורת על פי עקרונות אלה מחייבת התייחסות לשלושה שדות נפרדים : השדה הפדגוגי, השדה התקשורתי והשדה האקדמי . השדה הפדגוגי – בשדה זה פועלים כל העוסקים במלאכת החינוך במובנה הרחב - מורים ובעלי תפקידים במערכת החינוך, קובעי מדיניות ונציגי גישות חינוכיות שונות . חקר ההיבט הפדגוגי של אוריינות התקשורת מצריך התייחסות למטרות החינוך לאוריינות תקשורת, לתוכניות הלימודים בתחום, לשינויים טכנולוגיים ולהיבטים מבניים ( בירוקרטיה פדגוגית ) . השדה התקשורתי – בשדה זה נכללות התפתחויות טכנולוגיות ומבניות בעולם התקשורת, והשחקנים בו ממלאים תפקיד בקביעת מדיניות או ביצירת התכנים באמצעי התקשורת השונים . ההתפתחויות שחלו בעשורים האחרונים, ובעיקר צמיחתם של סוגי המדיה החדשים, מחייבות בחינה מחודשת של גבולות שדה זה והגדרת השותפים בו . השדה האקדמי – חקר התקשורת והשפעותיה . המחקר האקדמי בתקשורת הוא המייצר את גופי הידע שעליהם אמור להתבסס החינוך לתקשורת . שינויים פרדיגמטיים בחקר התקשורת אמורים להשתקף גם הם בתוכניות הלימודים ובפדגוגיה של החינוך לתקשורת . מבט היסטורי על כל אחד משדות אלו בנפרד ועל קשרי הגומלין ביניהם מאפשר לנו לאפיין את החינוך לתקשורת על מרכיביו . בנוסף לכך הוא מסייע לאתר את הכוחות השונים שהשפיעו על החינוך לתקשורת בישראל לאורך השנים, מעבר לפעילותו של אדם כזה או אחר . המחקר נערך בשיטה המשלבת ניתוח מסמכים, מאמרים ותכתובות העוסקים בחינוך לתקשורת בישראל, ניתוח טקסטים של תוכניות לימודים וחומרי לימוד בתקשורת מכיתה א' ועד כיתה י"ב וניתוח ראיונות אישיים עם גורמים שהיו מעורבים בפיתוח תוכניות הלימודים השונות ובכתיבת חומרי הלימוד .
|
|