|
|
עמוד:21
- 21 - ובאותו אופן האמנות משכנעת אותנו שתנודות ; זו ואולי לא , אנחנו קוראים להן – סובייקטיביות מסוימות משתייכות לכל אחד מרכיביה – רגשות , בצדק גמור או , אנחנו עשויים . בשל עצם טבעם של אותם רכיבים לממש אותם היום או , להגשים אותם בתוכנו נפשית , לא אנו רוצים לתפוס את אםם אבל – או לעולם לא , מחר הצורות הללו באופן שהולם , הדימויים , הביטויים נוכל לעשות זאת רק באמצעות תהליכים רגשיים , אותם . אלה ולא אחרים ״מרבד החיים ושירי ) בפרסומו האחרון , רק כעת להביאהצליח גאורגה ( ולוג״עם פר , החלום והמוות את הערכים האובייקטיבייםביותרמושלםהבאופן , הללו של כל רכיבי השיר הלירי לידי שררה בלעדית ולגרום לנו לחוש את הכורח בתגובה נפשית המקיפה שאני , הפרולוג . כל דימוי , חשבהכל מ , כלוויין כל מילה 2 , כפסגת יצירתו עד כהשתופ מתאר בעשרים וארבעה תחושת השתייכות הולכת , שירים כיצד החיים העליונים גואלים אותנו מהמציאות , וגוברת לכוחות האידיאליים , תחת דמות ה״מלאך״ המנחה אותו בהוויה . המבולבלת מתגלה אונוּתנו הערכית העליונה במלוא צורתה החוקר , תומוז – לכנות המשוררואת זו עשוי , הכללית עבור כל . מעשיהדיאלאיה – הפועלהאדם , אמתה – תנאחדותה מסמ אשרהערכאה העליונה זוהי אחד מהם המייסרתה נוקשות אתהן את שפע האושר הן עבורנו ביןל בינינו המפרידשהיאכשםאשר ; של החובהביותר 2 ביקורת על ב זאת לעסוקבבפירוש אינני מתיימר : הערת המחבר כל חפצי הוא הדגמה של הגיגים פילוסופיים- . שירתו של גאורגה משאיר בצד את השאלה האם בכך ואני – מסוימיםייםות אמנ . או לא – במובן הכמותי והאיכותי – היצירה נדונה באופן מושלם
|
דחק
|