|
|
עמוד:20
- 20 - כי – באופן מופשטנבהיר זאת לעצמנו בלי שמגם – , לאמירות כמו גם לגורלות , למלים כמו גם לדברים , פנימית מסוימתתהודה , תחושה מסוימתתואמת זה כביכול התוכן . של הנפש בכללותה מת מסוי היענות את זה , האובייקטיבי שיש להם בתוך הסובייקטיביות כאשר הם מבוטאים – הינםם זה מה שהם , עליהם לדרוש אבל מעבר למשמעות . נכון בשפתה של הפנימיות המקבילהשהיא , המקובעת הזו עבור תחושה בכלל רוחש , של המבנים ההם ) Innenleben ( לקיום הפנימי פעיליםרגשות , מקרייםל רגשותלתוהו ובוהו של כ יותר או פחות לאלה מקורביםורק , סובייקטיבית . שרים אל הדברים בהתאם לחוק יחסם אלינו המתק , במידה זו או אחרת , נדמה כי כל אמנות מעוררת , ובכן את אותם ריגושים פנימיים השייכים למילותיה לתנועותיה , למחשבותיה ולצורותיה , ולצבעיה כמו , כאילו מתוך הכרח אובייקטיבי – ולרעיונותיה דנים ודאי שאנו . ההיקבעויות הקשורות ישירות למהות בהתקשרות לחיצוני ולמוחשי של ההתרחשויות שהנן שהןהעובדהאך ; סובייקטיביות ופנימיות בלבד קשורות אליהן מורגשת כהכרח אובייקטיבי ואף כזה זה אולי . מה נתון-לטבעו של אותו דברשמתחבר שאנחנו מייחסים זמנית- על המשמעות הה של פירוש ות של חוק הטבע העל-זמניות או הנצחי . ליצירות-אמנות שתוצאה של תנאים מסוימים הכרחיתמורה אכן ללא קשר לרגע שבו הם , מבחינה אובייקטיבית ; או הופעתם בכלל , מופיעים ולשאלת תדירות הופעתם על-זמניותו של הרעיון פירושה שטבועה בו משמעות אנחנו יכולים לבחור אם לשחזר את ; לוגית או אתית , בו נרצה להגותכאשר בל א – הרעיון הזה בנו או לא רק המשמעות תהיה תמיד , עכשיו או בעוד אלף שנים
|
דחק
|