|
|
עמוד:19
- 19 - אצל . מאשר כהכרח פנימי שלהםיותר מזל חיצוני בתור נראה – גם אם לא אצלו בלבד – לעומת זאת , גאורגה הקיום סביבהרגשתכל , שמצבה המצטבר של התחושה – הרעיונות היחידים של השיר , המילים , הרכיבים כאילו פורצת החוצה מהם עצמם במקום שתינשא שהוא , הבדל . לעומתם בידי חסדו של הרגע ורוממותו , הבדל של רשמים ; הסתם פנימי מבחינה איכותיתמן . שרק מבחינה סמלית יכול להתבטא כשוני של מוצאים לרושםמלה אחרתשאין לנו אפשר , ובאותו אופן נובע מרוחו מלבד זאת שהעולםשהעולם עושה עלינו את לא ביססנו דיו בכך ש יתכן בל א – ל ורצונו של אֵ מעברותבאמצע , תיארנו אלא רק , קורות בריאתו מהותו האיכותית של את ," התהוות " ל " יש " מסימבולי . המתהווה הממשי של הליריקהמהותאותה הבמה שאני מתכוון , הערומההוויוּתעם כל הריחוק שלה מה , הגאורגאית שבתחום ההכרה , משתלב במאפיין די כללי של נפשנו כל אימת שאנו מבקשים : מגיע אולי למלוא בהירותו אנו מניחים שלכל אחד , מושגיםלתקשר באמצעות גם אם אין אנו כמובן , מהם יש תוכן סגור ומקובע השתפיש אלא , בכל רגע ורגע בפועלאותו ים שתופ כמו . גדול או קטן – משחקת בו מתוך מרחק זו פעילה תפיסתנו בכל רגע נתון כך עומדת , מציאות מול אידיאל הוא גםולמרות ש ; של המושג האובייקטיבי מול התוכן קריותעבורנו מצויה מעל הממשמעותועדיין , שנתפפרק בדיוק כמו התלויה בוהיא בלתי- , של תודעה רגעית שתוכנו של חוק המדינה ותוקפו אינם תלויים בשאלת כמו בדברים . של הכפופים לו ( מלא או פגום ) ציותם כך מוכרחת שניוּת כזאת להתקיים גם , הלוגיים חשים אנו . ים הנפשיים במשמעויות הרגשיות של המבנ
|
דחק
|