|
|
עמוד:83
- 83 - מארגנת ומסגננת את החיים הללו עד שהם ניצבים מעל ות אמנ ב . ותי גרידא אמנ , לכל ממשות כחזון סגור וגמור הנפשי אינו אובייקט עיבוד , לעומת זאת , החזותית האין הוא יכול אלא רק לנבוע מתופע – כשלעצמו יש לו ערך עבור הדיוקן רק אם הוא נפשו של : גופנית , אבל לא לבד בתור עצמו , הגוף הנראה המסוים הזה ערך זה של תרומתו של הדיוקן , ואמנם . כבשירה שאותו הדבר ( וזהו הדבר המכריע ) מתקיים עתה בכך החיוניות השקולה – של הפנים אחדותןןשאנחנו מכנים , -הפעולה המורגש ביניהם שיתוף , זה כנגד זה של תוויהן שדבר זה נחשף ונישא על – תלותו של כל תו בחבריו . ידי כך שכל אלה במכלולם מבטאים נפש מסוימת שרק הם נמצאים , כאשר באמצעים של הנראות הטהורה , מושגת מְאֻרְגָּנוּת והיקבעות הדדית , ברשותו של הצייר , רמיזת קווים זה על זה במישור הנראה גרידא אז נוצר הדימוי של – -מה ביחסים ביניהם חוקיות : ואם מסתכלים בכיוון ההפוך . הנפשת אותו הגוף בו-ברגע שדימוי הנשמתיות מתחיל באופן כלשהו הוא מקנה להם אחדות , השטח-לשפוע מתוך פני כאילו , מעין חיים מלוכדים , דופן-מועצמת יוצאת אשר הציף את , הורגש עכשיו השורש שלא ניתן לפירוק כאן טמון סוג , למעשה . השטח בכל הצורות האלה-י פנ ההופעה הגופנית מניחה למאוחדותה : גומלין-של יחסי וזה פועל – ותית להדהד בצופה את דימוי הנפש אמנ ה , למפרע ומעניק להופעה אינטנסיביות של אחדות יחסי-הגומלין . יציבות והתאמה הדדית של תווי-הפנים חדות הבלתי ותית שבה הא אמנ האלה הם הצורה ה אמצעית של גוף ונפש מתפרקת ואז מוכיחה את עצמה- כי כל , אחדות במלוא מובן המילה היא נפש . מחדש . דבר גופני הוא בפני עצמו נפרדות שאינה ניתנת לאיחוי
|
דחק
|