סוגיה של דיוקן

עמוד:81

- 81 - כתקבולת או ככל דבר , זיקת הגוף והנפש כיחסי-גומלין מבקשים לאחות בדיעבד את החתיכות שנכרתו זו , אחר השייכות למה שעבורנו הוא חוויה יומיומית , מזו אותה אנו , אחדות חייו של האדם : ובלתי-אמצעית . חשים מאחורי כל סוג של הפרדה בין הגוף והנפש הופכת , אבל משעה שאירע הפיצול הזה של האדם הוא כעת ; כל אחת מצלעותיו להיות קצה-חוט להבנתו אינטואיטיבית באופן שולא להיתפ , מוכרח להתפרש ות מנסים אמנ הן חיי המעשה והן ה . בלתי-אמצעי לעשות זאת בדרכים שהן באופן ייחודי מקבילות למעט כמה יוצאי-דופן ברורים . ומנוגדות כאחת נקשרים העניינים המעשיים להתנהגות , מאליהם וע של בתכנון וביצ , בסופו של דבר ; הנפשית של האדם אנחנו מעוצבים , בגורל ובעמל , באושר ובסבל , תוכניות , כלומר נפשות אחרות , אדם אחרים-לפי האופן שבו בני האם הם פיקחים או טיפשים – עומדים לעומתנו האם הם מקדמים או , אוהבים או שונאים אותנו , מאיתנו , בדיוק לכך התכוון נפוליאון . מעכבים את שאיפותינו כשאמר שמלחמה , במובן המעשי אדם כה ריאליסטי לצד כל נפש יחידה , בבסיסו . היא עניין של פסיכולוגיה . מה שקובע את גורלו , ישנה הלוא נפשו של אדם אחר משמשים גופו של , על כן , בפעולה המעשית תנועותיו והבעותיו עבור זולתו , מראהו , האינדיבידואל שמובנו הרלוונטי לנו טמון , רק ככתב אלפביתי בכוונותיו ובאנרגיות הנפשיות , במצבי-רוחו , תיובדעו בגופניותו הטהורה של האדם . של אותו האינדיבידואל אך , אנחנו מתמקדים מסיבות אסתטיות או חושניות בפרקסיס של ממש המגדיר חיים אנחנו זונחים אותה שבנוגע – לטובת תכונות הנפש של האדם ותנועותיה . סמל או פירוש , שרלהן מצטיירת לנו הגופניות רק כג

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא