|
|
עמוד:33
- 33 - מנקודת מבט פורמלית . מתייחסים זה לזה הנבדלים אך הצורות , היו הריבוי והגיוון של המרכיבים , גרידא והצבעים עושים את הפנים בלתי-מובנות לחלוטין אלמלא הייתה אותה רבגוניות , ובלתי-נסבלות אסתטית . מהווה במקביל גם אחדות מושלמת יהא זה אך , כדי שהדבר ייעשה מהנה ויעיל אסתטית גבל מאוד דינמיותה של הזיקה המרחבית בין חיוני שתו לשם השגת אפקט אסתטי זקוקה כל . רכיבי הפנים כל כיווץ ; תבנית נבדלת לצירוף וליכוד של חלקיה כי הם מנתקים או , והרפיה של שריר יהיו מכוערים ומכאן את , מרופפים את החיבור למרכז ההופעה י העליונות הניכרת לעין של הרוח על פני שאר היבט משום כך תנועותיהן הרחבות והבולטות של . קיומנו בריהן נראים כמחשביםישא , דמויות בארוקיות כי הן מתכחשות לעצם – מעוררות פלצות , להישבר כלומר להתמסרות המוחלטת של כל פרט – האנושיות מבנה הפנים הופך . ופרט לשבטו של האני הניצב במרכז צם היא הינשלות אשר בע , מראש צנטריפוגליוּת מעין זו אומנם היא באה לידי ; לכמעט בלתי-אפשרית , מהרוח בפעירת הפה – ביטוי במידת-מה בשתי מחוות אך בשתיהן לא זו בלבד – ובפקיחת העיניים לרווחה אלא שדווקא התנועות , שהיא בלתי-אסתטית במיוחד הן למעשה הבעת ״הינשלות , כפי שמובן כעת , האלה וד רגעי של עליונות הרוחאיב , שיתוק נפשי , מהרוח״ כמו כן מקבלת תחושת הרוחניות שבפָּ נים משנה . עלינו תוקף מכך שהן נראות כאילו השפעתו של כוח-הכבידה ברי יעליהן פחותה בהשוואה להשפעתו על שאר א ההופעה האנושית אינה אלא זירה שבה נאבקים . הגוף ; דחפים נפשיים-פיזיולוגיים בכוח-הכבידה הפיזיקלי ך שבה מנוהל הקרב הזה ומוכרע בכל רגע ורגע הדר
|
דחק
|