|
|
עמוד:9
- 9 - ניזונה מכריכתו , העולֶה לכדי יצירות עצמאיות לחלוטין . " חוליות חוליות במיקרוקוסמוס של האישיות כולה , סגירותה בתוך עצמה של האמנות , עצם אחדותה על האחדות המקיפה " ( וקןסוגיה של די ) " מרמזת לדידו ההרמוניה שהדברים מוצאים במראַת : " יותר של החיים היא לנו מבשרת וערובה לכך שברמה . . . האמנות רכיבי החיים אולי , העמוקה ביותר של ממשותם שלהם אינם מנותקים זה , בכל זאת אינם כה אדישים זה לזה כפי שהחיים עצמם גורמים לנו לא , כנגד זה ללא תקנה . " להאמיןאחת במשך כמה שנים נמצא זימל בקשרי ידידות קרובים בתחילת דרכו היה . מאוד עם המשורר שטפן גאורגה גאורגה מזוהה עם הזרם האסתטיציסטי בהיותו מושפע ירה הצרפתית באותן השנים ושל מהכוהן הגדול של הש והיה זה . סטפן מלרמה – ת האמנות לשם האמנות שתפי קהל הגרמני הרחב את יצירתוזימל אשר חשף בפני ה זימל טען לא פעם כי . האסתטיציסטית של גאורגה ים אמנ גאורגה והפַסָּל הצרפתי אוגיסט רודין הם שני ה אלא שפרשנותו של זימל את . החשובים ביותר של זמנו . שיריו של גאורגה שואפת מעבר לאסתטיציזים הטהור בעוד זימל משבח את גאורגה על הטיהור של , כך על , רתו הלירית מכל הד של ארוטיקה חושנית שי , " אישי " טיביות הרדיקלית והריחוק מכל דבר-האובייק הוא מיד מוצא אצלו סובייקטיביות מסדר דברים עילאי זה כאילו המשמעות הייחודית של המציאות : " יותר בידואלית נחלצת אמנם ממציאות זו עצמה- האינדי אבל . ות טהורהומתלבשת באופן-ההוויה של אידיאלי גם אם האמנות נעשית כאן כלי עבור ערכי האישיות בשינוי , העניק ניתנת לצרכן רשות ל , האולטימטיביים רגשותכאלהאובייקטיביות מנות ליצירות א , כביכול
|
דחק
|