שטפן גאורגה: סקיצה בפילוסופיה של האמנות

עמוד:28

- 28 - עם זאת יכולים להיראות – הרחק מעבר לסובייקטיבי בעוז את מעמקיכה נכונים לחשוף , נטימיים כה אי אותה אישיות . הנפש ואת החיים האישיים ביותר על-אינדיבידואלית אשר מתגבשת כביכול מתוך האמנות ואשר מורגשת בתוככיה כמוקדהּ-יצירת הנפש . קושרת את שני הדברים האלה יחד , וכנושאהּ שאת יחסה ליצירת-האמנות אין אנו , האידיאלית לבטא אלא באופן בלתי-מושלם באמצעותמסוגלים , " אחורמושהייה בו-זמנית בתוך " מטפורה מרחבית של החוק ; תו אינטימי של הינה כאן אפוא בעלת תכונה המלכדת כנשמתיות המופיע לפנינו , הפנימי של היצירה , פתיחת החיים הפנימיים ביותר : הוא , וחודרת דרך הכל אבל מכיוון . העברת רגשות היסוד אל המראה האסתטי מורותהיא זו שעליה , יחידה , שלא אישיות קונקרטית אלא רק אישיות – מבחינה נפשית תכונות היצירה בהיותה – פנימי , המשויכת אליהן באופן אובייקטיבי – עצמןבעת ובעונה אחת גם ההקרנה וגם התנאי שלהן של רושם המותירה שונה אינטימיות זו בתכלית מזו לחוש כך למשל ניתן . שפות לא יאהטאקט והיח-חוסר עמוקים והיפים-בדרכם של פאול הייזה עלדיבשיריו ה , שם עדיין נשמע " ( . חרוזים מאיטליה " ב ) מות ילדו הקורא מרגיש ; הכאב האמיתי , באורח נטורליסטי למדי את האישיות הספציפית עד מאוד שהושפעה מהסבל וץבסדר של דברים לגמרי מח , כלומר במציאות – הזה משום כך מתעוררת כאן תערובת . ליצירת-האמנות רבדים בלתי-אורגנית וצורמת אסתטית של שני על פרטיה , המציאותרובד : מאוד ים הטרוגני ורובד – הקונקרטיים , המקריים , האינדיבידואליים של שבה תקפות רק משמעויות אובייקטיביות , האמנות ן המנותקות מנושאיה , תולכן על-זמניוֹ , הדברים

דחק


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר